לאוקמי גירסאהדף היומיכל המסכתות

קידושין דף כה עמוד א

פרק ראשון

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

סבי דנזוניא לא בא לפרקיה דר"ח, א"ל רב המנונא שיחפשם וינדם משמצאו שאלו מדוע לא הגיע א"ל למה שיגיע אם שאל ולא פשט,

וסיפרו: ששאל על עבד שסרסו רבו בבצים, אם כמום שבגלוי הוא ולא ידע

אמרו לו: מה שמך? א"ל: המנונא, אמרו לו: לא המנונא אלא קרנונא.

בא לר"ח: א"א ששאלו משנה דכ"ד אברים ראשי אברים שבאדם, כולם אין מטמאין משום מחיה,

ואלו הם: ראשי אצבעות ידים ורגלים, וראשי אזנים, וראש החוטם, וראש הגוייה, וראשי דדים שבאשה, ר"י: אף שבאיש,

ותני עלה: בכולם עבד יוצא בהם לחירות, רבי: אף הסירוס, בן עזאי: אף הלשון.

רבי אומר: אף הסירוס, לא דגיד דהיינו גוויה אלא בהכרח סירוס דביצים

רבי אומר: אף הסירוס. ולא מיבעי לשון

[דאי לשון לא הרי מזה ונתזה הזאה על פיו לרבי: היזה, ולחכמים: לא היזה

וא"ל דהיינו על שפתיו וקמ"ל אע"ג דפעמים שפתיו דבוקות,

דלהדיא איתא על לשונו ועוד תניא ושניטל רוב הלשון, לרבי: רוב המדבר שבלשונו]

בן עזאי: אף בלשון יוצא אבל לא בסירוס

והך: דלא הקדים לבן עזאי ברישא,

שהתנא שמעה לרבי וקבעה, ושמעה לב"ע ותני, ומשנה לא זזה ממקומה.

• עולא: הכל מודים בלשון לענין טומאה דגלוי הוא אצל השרץ, ד'אשר יגע בו', והאי גם בר נגיעה הוא.

לענין טבילה - כטמון דמי, ד'ורחץ בשרו במים', מה בשרו מבחוץ אף כל מבחוץ,

לא נחלקו: אלא לענין הזאה, רבי מדמי לטומאה, ורבנן מדמו לטבילה,

וחלקו: ב'והזה הטהור על הטמא וגו'

לרבי: ולא ילפי מטבילה ד'כבס בגדיו' הפסיק הענין

ולרבנן: 'וחטאו ביום השביעי וכבס בגדיו ורחץ במים'.

ולא מדמי' לטומאה דטהרה מטהרה ילפי

והא: דמעשה בשפחה של בית רבי, שטבלה ועלתה ונמצא עצם בין שיניה, והצריכה רבי טבילה אחרת!

נהי דביאת מים לא בעינן, מקום הראוי לבוא בו מים בעינן.

אבל לענין טבילה כטמון דמי.

כר"ז: כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו, ושאין ראוי לבילה בילה מעכבת בו.

כתנאי: ומעוך וכתות ונתוק וכרות

לר"י: כולן אף בביצים, ראב"י: כולם בגיד.

רבי יוסי: מעוך וכתות - אף בביצים, נתוק וכרות – בגיד ולא בביצים.

בהמה גסה - נקנית במסירה,

בהמה דקה – לר"מ ור"א: בהגבהה, וחכ"א: במשיכה.

בהמה גסה במשיכה.

כחכ"א: דזו וזו נקנית במשיכה ולר"ש: זו וזו בהגבהה

ואי רוצה לקנות פיל

לאביי: בחליפין, א"נ בשוכר את מקומו

לר"ז: מביא ארבעה כלים ומניחן תחת רגליו.

ש"מ: כליו של לוקח ברשות מוכר - קנה לוקח!

-הב"ע: א. בסימטא. ב. בחבילי זמורות.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת קידושין · הדף היומי היום