קידושין דף כד עמוד ב

פרק ראשון

כל ראשי אברים דומיא דשן ועין דמומין שבגלוי ואינן חוזרין,

ולא: ב' כתובים הבאין כאחד ואין מלמדין דצריכא, דשן דומיא דעין [ולא שן חלב ועין דומיא דשן [אפי' שלא נברא עמו]

ולא אמרי ד: כלל- 'כי יכה', ופרט 'שן ועין', דאין בכלל אלא מה שבפרט.

דחזר וכלל 'לחפשי ישלחנו' דאתה דן כעין הפרט דמום שבגלוי ואינן חוזרין

ולא מרבי': מום שאינו חוזר ובטל ממלאכתו ד'לחפשי ישלחנו' ריבוי הוא

ולכך: תלש בזקנו ודילדל בו עצם עבד יוצא בהם לחירות.

והא: ד'הכהו על ידו וצמתה וסופה לחזור' אין עבד יוצא לחירות

דהיא גופא קמ"ל בשן ועין דווקא דבר שלא עתיד לחזור

ולר"ש ולר"א ולר"ע צריך גט שחרור, לר"מ ור"ט אינו צריך,

המכריעים לפני חכמים: נראין דברי ר"ט דא"צ - בשן ועין, שהתורה זכתה לו,

ודברי ר"ע: בשאר אברים, הואיל ומדרש חכמים הוא.

טעם דר"ש: שילוח שילוח מאשה, דבשטר.

ור"מ- אי כתב 'חפשי' לבסוף כדאמרת, השתא דכתב 'לחפשי ישלחנו', הוה ליה חפשי מעיקרא.

ת"ר: הכהו על עינו וסמאה, על אזנו - וחרשה, עבד יוצא בהן לחירות.

נגד עינו ואינו רואה, נגד אזנו ואינו שומע, אין עבד יוצא בהן לחירות.

והא דחזי' מרב"י: דתרנגול שהושיט ראשו לאויר כלי זכוכית ותקע בו ושברו משלם נזק שלם!

רב יוסף מרב: סוס שצנף, וחמור שנער, ושברו כלים בתוך הבית - משלמים ח"נ

- א"ל: שאני אדם, דכיון דבר דעת הוא, הוא שהבעית עצמו.

כדתניא: המבעית את חבירו - פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים,

כיצד? תקע באזנו וחרשו - פטור, אחזהו ותקע באזנו וחרשו - חייב.

ת"ר: הכהו על עינו וכהתה, על שינו - ונדדה, אם יכול להשתמש בהן עכשיו אין עבד יוצא בהן לחירות, ואם לאו עבד יוצא בהן לחירות.

ומאידך: היתה עינו כהויה וסמאה, שינו נדודה והפילה, אם יכול להשתמש בהן כבר יוצא בהן לחירות,

ואם לאו - אין עבד יוצא בהן לחירות.

וצריכא. קמייתא אפי' דלא סמיא לגמרי, וסיפא אף כשמעיקרא נהורא בריא

לחתור לו שינו והפילה - שיחק באדון ויצא לחירות

רשב"ג: 'ושחתה' - עד שיתכוין לשחתה.

ורבנן: 'ושחתה' כר"א: שהושיט ידו למעי שפחתו וסימא עובר שבמעיה פטור

ואידך?: מושחת שחתה נפקא. ואידך? שחת שחתה לא דריש.

• ר"ש: היתה עינו סמויה וחטטה עבד יוצא בהן לחירות,-דמחוסר אבר הוא.

ותנא תונא: תמות וזכרות בבהמה, ולא בעופות. יכול יבשה גפה, נקטעה רגלה, נחטטה עינה? ת"ל: 'מן העוף' - ולא כל העוף.

רחב"א מרב: היתה לו יתרת וחתכה - עבד יוצא בהן לחירות.

ר"ה: והוא, שנספרת על גב היד [בשורת שאר האצבעות]

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת קידושין · הדף היומי היום