קידושין דף לח עמוד ב

פרק ראשון

ראבר"ש: כל מצוה שנצטוו ישראל קודם כניסתן לארץ נוהגת בארץ ובחו"ל,

לאחר כניסתן לארץ - נוהגת רק בארץ, חוץ מהשמטת כספים ושילוח עבדים, [שנצטוו אחר כניסתן] שנוהגת בין בארץ בין בחו"ל.

כרבי: וזה דבר השמיטה שמוט בשתי שמיטות הכתוב מדבר, קרקע וכספים

בזמן שאתה משמט קרקע - אתה משמט כספים,

בזמן שאי אתה משמט קרקע אי אתה משמט כספים.

ולא אמרי': במקום שאי אתה משמט קרקע אי אתה משמט כספים ד'כי קרא שמיטה לה', מכל מקום.

שילוח עבדים חובת הגוף היא! ונוהגת גם בחו"ל דיובל היא מכל מקום

והך: ד'בארץ' דדווקא בזמן שהדרור נוהג בארץ - נוהג בחו"ל,

תנן שם: חדש אסור מהתורה בכל מקום, ערלה - הלכה, כלאים מדברי סופרים.

הלכה ר''י משמואל: מנהג מדינה, עולא מרי"ו: הלכה למשה מסיני.

עולא לר"י: בשלמא לדידי דהלכה למשה מסיני, שונה ספק ערלה מספק כלאים.

דתנן: ספק ערלה: בארץ - אסור, בסוריא - מותר,

בחו"ל - יורד ולוקח ובלבד שלא יראנו לוקט,

כלאים: כרם הנטוע ירק וירק נמכר חוצה לו, בארץ - אסור, בסוריא - מותר, בחו"ל - יורד ולוקט ובלבד שלא ילקוט ביד.

אבל לדידך ניתני: או זה וזה יורד ולוקח, או זה וזה יורד ולוקט!

ותירץ: כדשמואל לר''ע דהכי תני: או זה וזה יורד ולוקח, או זה וזה יורד ולוקט.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת קידושין · הדף היומי היום