קידושין דף לט עמוד ב

פרק ראשון

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

כל העושה מצוה אחת מטיבין לו, ומאריכין לו ימיו, ונוחל את הארץ

וכל שאינו עושה מצוה אחת אין מטיבין לו, ואין מאריכין לו ימיו, ואינו נוחל את הארץ.

והך: ד'אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן בעוה''ז והקרן קיימת לו לעוה''ב,

כבוד אב ואם, וגמ"ח, והכנסת אורחים, והבאת שלום בין אדם לחבירו, ות"ת כנגד כולם!

- ר"י ה"ק: כל העושה מצוה אחת יתירה על זכיותיו מטיבים לו, ודומה כמי שמקיים כל התורה כולה.

והך: דאלו דברים -לומר שאם היתה אחת מהנה שקולה – מכרעת

וכל העושה מצוה אחת יתירה על זכיותיו - מטיבין לו?

והך: דכל שזכיותיו מרובין מעונותיו - מריעין לו, ודומה כמי ששרף כל התורה כולה ולא שייר ממנה אפילו אות אחת,

היינו דעבדי ליה יום ביש לשמור זכויותיו לעוה"ב

וכל שעונותיו מרובין מזכיותיו - מטיבין לו, ודומה כמי שקיים כל התורה ולא חיסר אות אחת ממנה!

היינו דעבדי ליה יום טב להפרע הימנו בעוה"ב

ב. רבא: הא מני? רבי יעקב היא, דאין בעוה''ז שכר מצוה.

דס"ל אין לך כל מצוה ומצוה שכתובה בתורה שמתן שכרה בצדה, שאין תחיית המתים תלויה בה.

בכיבוד אב ואם ד'למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך',

בשילוח הקן ד'למען ייטב לך והארכת ימים',

הרי שאמר לו אביו עלה לבירה והבא לי גוזלות,

ועלה לבירה ושלח את האם ונטל את הבנים, ובחזירתו נפל ומת,

היכן טובת ימיו של זה? והיכן אריכות ימיו של זה?

אלא: למען ייטב לך -לעולם שכולו טוב

ולמען יאריכון ימיך - לעולם שכולו ארוך.

ור"י: מעשה ראה, ולאו מחשבה רעה שאינה מצטרפת למעשה,

ולא מהרהר בע"ז הוא ד'למען תפוש את בית ישראל בלבם',

והך: שלא הגנה המצוה שלא יבוא לידי הרהור דשלוחי מצווה אין ניזוקין

בהליכתן שאני

והך: דאין ניזוקין אפי' בחזרתן – שם בסולם רעוע שקבוע היזקו שאין סומכין על הנס ד'ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני'.

ר"יו: אילמלי דרש 'אחר' לקרא כרי"ע בן בתו – לא חטא

ואחר- א"ד: זה מה שראה

וא"ד: לישנא דחוצפית המתורגמן ראה שנגררת ע'י דבר אחר,

אמר: פה שהפיק מרגליות ילחך עפר? יצא וחטא.

רמי ר"ט ב"ק לרבא: כל העושה מצוה אחת - מטיבין לו.

והך: ד'ישב ולא עבר עבירה - נותנים לו שכר כעושה מצוה'

היינו בבא דבר עבירה לידו וניצול ממנה.

כרחב"פ: שתבעתו מטרוניתא אמר לחש ומילא עצמו בשחין אמרה לחש והתרפא הלך והטמין עצמו במקום שדים שאפי' עולים שנים ביום היו ניזוקים

למחרת שאלוהו רבנן מי שמרך, א"ל: נושאי קיסר שמרוני כל הלילה,

שאלוהו: אם דבר ערוה בא לידך וניצל הימנו, ד'כל הבא דבר ערוה לידו וניצל הימנו, עושין לו נס'. 'גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו' - כגון רבי צדוק וחביריו.

שתבעתו מטרוניתא וא"ל שחלש ליבו ואינו יכול, וביקש לאכול

אמרה לו יש דבר טמא. א"ל מאי נפק"מ מי שעושה כן יכול לאכול כן

הלך וישב בתנור וא"ל שמי שעושה כן נופל בזה

א'ל אי ידעתי כ"כ לא הייתי מצערתך

ר"כ: מכר סלים, תבעתו מטרוניתא א''ל שיקשט עצמו, ועלה לגג והפיל עצמו לארץ, הגיע אליהו לקבלו וא"ל הטרחתני ד' מאות פרסה א"ל מי גרם לי לאו עניות שלי? הביא לו שיפא דדינרי

רמי רבא לר"נ: תנן: אלו דברים שאדם עושה אותן, ואוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא, אלו הן: כיבוד אב ואם, וגמ"ח, והבאת שלום שבין אדם לחבירו, ות"ת כנגד כולם.

בכיבוד אב ואם 'למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך',

בגמילות חסדים 'רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד',

ובהבאת שלום 'בקש שלום ורדפהו',

ואר"א: אתיא רדיפה רדיפה לרודף צדקה וחסד,

בתלמוד תורה: 'כי הוא חייך ואורך ימיך',

ולא הביא: שילוח הקן [לא בגלל תנא ושייר דהא אלו דברים תני]

אלא משום: 'אמרו צדיק כי טוב וגו' וכי יש צדיק טוב, ויש צדיק שאינו טוב?

אלא: טוב לשמים ולבריות - זהו צדיק טוב,

טוב לשמים ורע לבריות - זהו צדיק שאינו טוב.

כיוצא בדבר: 'אוי לרשע רע וגו'' - וכי יש רשע רע, ויש שאינו רע?

אלא: רע לשמים ורע לבריות - הוא רשע רע,

רע לשמים ואינו רע לבריות - זהו רשע שאינו רע.

הזכות - יש לה קרן ויש לה פירות, ד 'אמרו צדיק כי טוב וגו'.

עבירה - יש לה קרן ואין לה פירות, ד'אוי לרשע רע וגו',

והך: ד'ויאכלו מפרי דרכם וממועצותיהם ישבעו'

עבירה שעושה פירות יש לה פירות, ושאין עושה פירות אין לה פירות.

מחשבה טובה מצרפה למעשה,

'אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וגו' ולחושבי שמו',

- כר"א: אפילו חשב אדם לעשות מצוה, ונאנס ולא עשאה, מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה.

מחשבה רעה אין הקב"ה מצרפה למעשה: 'און אם ראיתי בלבי לא ישמע ה',

והך: דהנני מביא אל העם הזה רעה פרי מחשבותם?

מחשבה שעושה פרי - הקב"ה מצרפה למעשה,

מחשבה שאין בה פרי - אין הקב"ה מצרפה למעשה.

והך: ד'למען תפוש את [בית] ישראל בלבם',

- ראב"י: בע''ז כתיב, שחמורה שכל הכופר בה כמודה בכל התורה כולה.

עולא כדר"ה: כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה – נעשית לו כהיתר.

• ר"א מר"ח: נוח לאדם שיעבור עבירה בסתר ואל יחלל שם שמים בפרהסיא,

ד'ואתם בית ישראל כה אמר ה' איש גילוליו לכו עבדו [ואחר] אם אינכם שומעים אלי ואת שם קדשי לא תחללו'.

רבי אלעאי הזקן: אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו, ילך למקום שאין מכירין אותו, וילבש שחורים ויתכסה שחורים ויעשה כמו שלבו חפץ, ואל יחלל שם שמים בפרהסיא.- ובלא מצי כייף ליצריה

והא: ד'כל שלא חס על כבוד קונו - ראוי לו שלא בא לעולם.

רבה: זה המסתכל בקשת, רב יוסף: זה עובר עבירה בסתר

–: היינו כשמצליח לכוף את יצרו,

תנן שם: אין מקיפין בחילול השם, אחד שוגג ואחד מזיד.

מ"ז: שאין עושים כחנווני.

מבד"ר: לומר, שאם היתה שקולה - מכרעת.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת קידושין · הדף היומי היום