קידושין דף נד עמוד א

פרק שני

רב: חזרנו על כל צדדים של ר"מ, ולא מצינו הקדש בשוגג אין מתחלל, במזיד מתחלל,

דחי' דלר"מ: אם הוציא גם לא מעל,

ולדברי ר''י אמר תודה לי: שחנוני כבעה"ב, וא"ל: לא, כשולחני.

ומשנתינו בכתנות כהונה שלא בלו, הואיל וניתנו ליהנות בהן, לפי שלא ניתנה תורה למלאכי השרת.

ב. ת"ש: כתנות כהונה שבלו לר''מ: מועלין בהם, - דווקא בבלו.

ג. ת"ש: ר"י מועלין בחדשים ולא בעתיקים,

ר"מ: מועלין אף בעתיקים שמועלין בשירי הלשכה.

ויקשה: דכיון דניתנו ליהנות שהרי לא ניתנה תורה למלאכי השרת, שחומת העיר ומגדלותיה וכל צרכי העיר באים משירי הלשכה,

- לא תימא: ר"מ, אלא: ר' יהודה.

ד. ת"ש: דאבני ירושלים שנשרו מועלין בהם -היינו לשיטת ר"י [ולא לר"מ]

ה. והך: דלר"י ירושלים לא מיקדשא ד'כאימרא, כדירים, כעצים, כאישים, כהיכל, כמזבח, כירושלים'.

ולר"י: כל האומר ירושלים לא אמר כלום! [ואפי' כירושלים] עד שידור בדבר הקרב בירושלים'! - תרי תנאי נינהו ואליבא דר' יהודה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת קידושין · הדף היומי היום