קידושין דף סח עמוד א

פרק שלישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

ראב"י: אתיא בק"ו מיבמה שהיא בלאו לא תפסי בה קידושין, וכ"ש חייבי מיתות וחייבי כריתות.

ולא שאר חיי''ל

כר"פ: ד'כי תהיין לאיש שתי נשים האחת אהובה והאחת שנואה', אהובה - בנישואיה, שנואה - בנישואיה, וקאמר רחמנא: 'כי תהיין'

ולר"ע: דאין קידושין תופסין בחייבי לאוין, 'כי תהיין' באלמנה לכ"ג, וכר' סימאי: דמן הכל היה ר"ע עושה ממזר, חוץ מאלמנה לכה"ג שהרי אמרה תורה 'לא יחלל', חילולים עושה, ואין עושה ממזרות.

ולר' ישבב: דבואו ונצווח על עקיבא בן יוסף שאמר: כל שאין לו ביאה בישראל הולד ממזר, אפי' אי טעם עצמו אמר אמר ואפי' חייבי עשה, מוקים בבעולה לכ"ג. - ושאני משום דעשה שאין שוה בכל.

ורבנן- לא מוקמי בחייבי עשה- דאי שתיהן מצריות, שתיהן שנואות, אי אחת מצרית ואחת ישראלית - שתי נשים מעם אחד בעינן!

אי בעולה להכ"ג, מי כתיב תהיין לכהן? – על כרחך חייב לאוין

ור"ע: בעל כורחיך שבקיה לקרא דהוי דחיק ומוקי אנפשיה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת קידושין · הדף היומי היום