קידושין דף סט עמוד ב

פרק רביעי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

ב. עשרה יוחסים עלו מבבל.

עלו מבבל ולא לארץ ישראל דאגב אורחיה קמ"ל

ד'וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר ה' אלהיך',- מלמד, שבית המקדש גבוה מכל ארץ ישראל, וא"י גבוה מכל הארצות.

ביהמ''ק גבוה מכל א''י- ' וקמת ועלית',

א''י גבוה מכל ארצות ד'כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את בני ישראל מארץ צפון ומכל הארצות אשר הדחתים שם'.

עלו מבבל ולא עלו לארץ ישראל!

מסייע לר"א: דלא עלה עזרא מבבל - עד שעשאה כסולת נקיה ועלה.

לאביי: תנן: עלו מאיליהם, ולרבא: תנן: העלום.

וחלקו א. לאביי לית לדר"א דעשאה סולת נקייה, ולרבא: אית לדר"א

ב. אי הפריש הפסולים, ולכן עלו מעצמם, או דבע"כ העלום. וכו''ע כר''א

למ"ד שעלו מרצונם: כשמואל: כל ארצות עיסה לא"י, וא"י עיסה לבבל.

ולמ"ד העלום בע''כ: אף שידעו מי הפסולים באותו הדור, אבל לא לדורות הבאים.

למ"ד שעלו מרצונם: היינו דכתיב: 'ואבינה בעם ובכהנים ומבני לוי לא מצאתי שם'.

ולמ"ד העלום בע''כ: אפי' שנזהרו – בפסולים נזהרו, ולא בכשרים בעלי מומים.

ב. כהני לויי וישראלי.

מדכתיב: 'וישבו הכהנים והלוים ומן העם והמשוררים והשוערים והנתינים בעריהם וכל ישראל בעריהם'.

ב. חללי גירי וחרורי.

חללי

מדר' יוסי: גדולה חזקה, ד'אלה בקשו כתבם המתייחשים ולא נמצאו ויגואלו מן הכהונה, ויאמר התרשתא נחמיה להם אשר לא יאכלו מקדש הקדשים עד עמוד כהן לאורים ותומים',

ואמר להם: אתם בחזקתכם, כפי שאכלתם בגולה רק בקדשי הגבול

חזקתם לענין תרומה דרבנן דאורי' ויוחסין

ולמ"ד: מעלים מתרומה ליוחסין, - לא יבואו להעלותם שהורעה חזקתם

והך: ד'גדולה חזקה' א. שהועילה להם שבסוף אכלו תרומה דאוריתא

ב. גם עכשיו אכלו רק בדרבנן

והך: דמעלים מתרומה ליוחסין - היינו מדאוריתא ולא מדרבנן

והך: ד'גדולה חזקה' - היינו אף דיש לגזור משום תרומה דאורייתא מ"מ בדרבנן אכול ולא מדאורייתא,

והך: ד'אשר לא יאכלו מקדש הקדשים', משמע בשאר מילי ניכול

היינו לא דבר שנקרא קדש, ד'וכל זר לא יאכל קדש',

ולא דבר שנקרא קדשים, ד'ובת כהן כי תהיה לאיש זר היא בתרומת הקדשים לא תאכל', והיינו במורם מן הקדשים.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת קידושין · הדף היומי היום