קידושין דף עה עמוד א

פרק רביעי

ר' יוסי: כל שזרעו פסול - פוסל, וכל שאין זרעו פסול - אינו פוסל.

רשב"ג: כל שאתה נושא בתו אתה נושא אלמנתו, וכל שאי אתה נושא בתו אי אתה נושא אלמנתו.

רי"ו: ת''ק ס''ל: ככה"ג באלמנה, שביאתו בעבירה ופוסל בה,

ורבי יוסי ס"ל: ככה"ג באלמנה, שזרעו פסול ופוסל, לאפוקי מצרי שני שאין זרעו פסול, ד'בנים אשר יולדו להם דור שלישי יבא להם בקהל ה'.

רשב"ג נפק''מ: גר עמוני ומואבי

רבי יוסי ס"ל: ככ"ג באלמנה, שזרעו פסול ופוסל, אף כל שזרעו פסול פוסל,

ורשב"ג ס''ל: ככה"ג באלמנה שכל זרעו פסול, אפי' נקבות לאפוקי גר עמוני ומואבי

דנקבות כשרות לבא בקהל, דעמוני ולא עמונית, מואבי ולא מואבית.

ורשב"ג הוא דמיקל בהני תנאי דכל שאתה נושא בתו אתה נושא אלמנתו, וכל שאי אתה וכו',למעט אלמנת עיסה שפסולה לכהונה

שלא כהני תנאי: העיד רי"ה וריב''ב על אלמנת עיסה שכשירה לכהונה. ספק על ספק לקולא

ריא"ר: כשמאתי לפני שמואל שהלכה כרבי אליעזר.

א"ל: הלל שונה: עשרה יוחסים עלו מבבל, וכולם מותרים לבא זה בזה,

ואת אמרת: הלכה כר"א?

ורמי ד: רב אדרב, ורמי דשמואל אדשמואל.

דארוסה שעיברה לרב: הולד ממזר, ומותר בממזרת,

ושמואל: שתוקי, ואסור בממזרת!

- א. איפוך, רב: הולד שתוקי, ושמואל: הולד ממזר.

וצריכא לרב: אף דרוב פסולים אצלה, ואף כשאין לתלות בארוס לא מודה לשמואל,

ב. לא תיפוך וממזר דרב לא מותר בממזרת, אלא דאסור בבת ישראל.

ושמואל: דהולד שתוקי, דאסור בבת ישראל.

א. שתוקי היינו - שמשתקין אותו מנכסי אביו ומיירי בתפס

[לאו שמשתקין אותו מכהונה דכ"ש שהרי משתקינן ליה מישראל]

ב. שתוקי- בדוקי שבודקים אמו ואומרת לכשר נבעלתי נאמנת. וכר"ג

והא: דכבר חזי' דהיתה מעוברת, ואמרו לה מה טיבו של עובר זה!

מאיש פלוני וכהן הוא, לר''א ור''א נאמנת, ולרי''ה: אינה נאמנת

ואריא"ש הלכה כר"ג

צריכא: גם כאן אף דרוב פסולים אצלה - אימא לא,

תניא מר''א: כותי לא ישא כותית. כרב יוסף: עשאוהו כגר לאחר עשרה דורות.

דתניא: גר עד עשרה דורות - מותר בממזרת, מכאן ואילך - אסור בממזרת.

ויש אומרים: עד שישתקע שם עבודת כוכבים ממנו.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת קידושין · הדף היומי היום