קידושין דף עג עמוד א

פרק רביעי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

אם גר נושא ממזרת

ת"ר: לרבי יוסי: גר נושא ממזרת, ר"י: גר לא ישא ממזרת.

גר, עבד משוחרר, וחלל - מותרים בכהנת.

טעם רבי יוסי: חמשה 'קהל' כתיבי: א. לכהנים, ב. ללוים, ג. לישראלים, ד. להתיר ממזר בשתוקי, ה. להתיר שתוקי בישראל, קהל גרים לא נקרא קהל.

וטעם ר"י: כהנים ולוים מחד קהל נפקי, אייתר לקהל גרים.

ב. ה"נ תרי קהלי נינהו, ממזר בשתוקי ושתוקי בישראל מחד קהל נפקא

'לא יבא ממזר בקהל ה' -'ממזר' ודאי לא יבא, הא ממזר ספק יבא,

'בקהל' ודאי הוא דלא יבא, הא בקהל ספק יבא.

ג. ה"נ תרי קהלי נינהו, וטעם דר"י: 'הקהל חוקה אחת לכם ולגר הגר'.

ולרבי יוסי- חוקה אחת הפסיק הענין.

גר, עבד משוחרר, חלל - מותרין בכהנת.

מסייע לרב: לא הוזהרו כשירות להנשא לפסולים. לפסולי קהל הוזהרו

דרש ר"ז במחוזא: גר מותר בממזרת, רגמוהו כולם באתרוגייהו.

רבא: מי דורש כן במקום המצויים גרים!

דרש רבא במחוזא: גר מותר בכהנת, טענוהו בבגדי משי [ששמחו על פסקו].

שוב דרש להם: גר מותר בממזרת, אמרו לו: הפסדתנו על הראשונים

אמר להם: יותר טוב עשיתי לכם שאם ירצה ישא מכאן, או מכאן,

ולהלכה: גר מותר בכהנת, - לא הוזהרו כשירות להנשא לפסולים.

ומותר בממזרת, - כרבי יוסי. שקהל גרים לא איקרי קהל

ב. אלו הן שתוקי - כל שמכיר.

רבא: דבר תורה שתוקי כשר.

והטעם: דרוב כשרים אצלה ומיעוט פסולין אצלה, ואי הלכו הם אצלה כל דפריש מרובא פריש, דאי היא הלכה אליהם הו"ל קבוע וכמחצה על מחצה דמי וממזר ודאי לא יבוא,- הא ספק יבוא

ומה טעם אמרו שתוקי פסול? - גזירה שמא ישא אחותו מאביו.

והך: דשתוקי לא ישא שתוקית דמעלה עשו ביוחסין

דאי משום שמא ישא אחותו מאביו ה"נ ניחוש בבת שתוקית אלא לא שכיחא וה"נ לא שכיחא

ואמר רבא: דבר תורה אסופי כשר.

והטעם: דאשת איש תולה בבעלה ולא זורקות, והרוב מפנויות ולא ממזר, ומיעוט ארוסות ומיעוט שהלך בעליהם למד"ה, מול מיעוט פנוית ומיעוט דמחמת רעבון, הוה פלגא ופלגא ספק,

וממזר וודאי ולא ספק, קהל ודאי ולא ספק,

ואעפ"כ אמרו אסופי פסול- דמעלה עשו ביוחסין

ולא שמא ישא אחותו מאביו, דא"ה בת אסופי גם אלא לא שכיח וה"נ לא שכיח

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת קידושין · הדף היומי היום