מגילה דף ה עמוד ב

פרק ראשון

רבי: נטע בפורים, ורחץ בפרהסיא בי"ז בתמוז, ובקש לעקור ת"ב,

ולא הודו לו. [ראב"ז: חל בשבת ונדחה לא' ולכן רצה לדחות לגמרי]

אף: ש'שמחה ומשתה ויו''ט' דאסור בהספד תענית ומלאכה -

א. בן ט"ו היה [בטבריא], ונטע בי"ד - ורק ביומו אסור.

[וטבריה לרבי פשוט שמוקפת חומה נחשבת, ורק חזקיה מספק"ל]

ורב שקילל למי שזרע בפורים - בן יומו היה.

ב. ביומו היה, הספד ותענית קיבלו ע''ע, ולא מלאכה,

[שלבסוף כתוב 'ימי משתה ושמחה' ולא יו''ט] ורב שקילל במקומו נהגו איסור,

ג. רבי נטע נטיעה של שמחה,

וכדתנא: בנין דשמחה - בית חתנות לבנו, נטיעה דשמחה - בוסתן של מלכים.

[והך ד'יום י"ד ויום ט"ו לאסור של זה בזה' רק בהספד ותענית]

א. חזקיה: קרא בטבריה בי"ד ובט"ו, מספק"ל אם נחשבת מוקפת.

והך: ד'וערי מבצר ... רקת', ורקת זו טבריה.

מספק"ל דמצד אחד היא ים, ומוקפין אם מצד שאינן גלויים או שמוגנים, [אבל לענין בתי ערי חומה 'חומה סביב' ולא ים],

ב. רב אסי: קרא בהוצל בי"ד ובט"ו, דמסתפק,

ג. א"ד ר"א: הוצל דבית בנימין מוקפת מיהושע.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת מגילה · הדף היומי היום