מגילה דף ח עמוד א

פרק ראשון

אין בין המודר הנאה מחבירו למודר ממנו מאכל,

אלא דריסת הרגל, וכלים שאין עושין בהן אוכל נפש.

הא לענין כלי אוכל נפש - שוין [שאסור].

והך: דריסת הרגל דלא קפדי - כר"א: דויתור אסור במודר הנאה.

אין בין נדרים לנדבות

אלא שהנדרים חייב באחריותן, ונדבות אינו חייב באחריותן.

הא: לענין 'בל תאחר' - שוין שעובר.

והא: דנדר הרי עלי חייב באחריותו - ד'ונרצה לו לכפר עליו'

כל שעליו חייב באחריות, - דכמו שהניח על כתפו.

אין בין זב הרואה שתי ראיות לרואה שלש אלא קרבן.

הא למשכב ומושב וספירת שבעה - שוין.

א. מרבי סימאי: דמנה שתים [זובו] וקראו טמא, שלוש וקראו טמא

- שתים לטומאה ושלוש לקרבן [וכ"ש טומאה],

ב. ומדתניא: 'וכפר עליו הכהן.. מזובו' מקצת זבים מביאין קרבן,

וצריכא לרבי סימאי: לכמה ראיות, ול'מזובו' דלא להיפך [ג' לטומאה].

'וכי יטהר לכשיפסוק, 'מזובו' ולא מזובו ונגעו,

'מזובו וספר' שתי ראיות טעון שבעה.

הקשה ר"פ לאביי: 'דוכפר.. מזובו' ממעט שתים, ו'מזובו וספר' מרבה?

א"ל: דלמעט א"צ, שאין ללמוד מדינא דאי מטמא משכב ומושב טעון ספירה - דשומרת יום כנגד יום תוכיח,

[דמטמאה ולא סופרת שבעה], אלא ודאי בא לרבות.

אין בין מצורע מוסגר למוחלט אלא פריעה ופרימה.

אין בין טהור מתוך הסגר למתוך החלט אלא תגלחת וצפרים.

הא לענין שילוח מג' מחנות ולטמא בביאה - שוין.

והא: דמוסגר א"צ פריעה ופרימה:

א. ד'וכבס בגדיו וטהר' - טהור מפריעה מעיקרא,

ורבא דחה: דא"כ 'וכבס בגדיו וטהר' דזב מה נאמר מעיקרא?

ב. אלא: 'והצרוע אשר בו הנגע.. פרומים' מי שצרעתו תלויה בגופו,

והך: 'כל ימי.. הנגע בו יטמא', האמור בשילוח- כל ימי לרבות מוסגר.

והא: דטהור מתוך הסגר א"צ תגלחת וצפרים:

ד'וראה הכהן והנה נרפא נגע הצרעת', מי שצרעתו תלויה ברפואות.

אין בין ספרים לתפלין ומזוזות,

אלא שהספרים בכל לשון, ותפלין ומזוזות רק באשורית.

רשב''ג: אף בספרים לא התירו שיכתבו חוץ מלה''ק אלא יוונית.

אבל שוין לענין שצריך לתופרן בגידין ושמטמאים את הידים.

והך: דמקרא שכתבו תרגום, ותרגום מקרא - אינו מטמא הידים, עד שיכתבנו אשורית, על הספר, ובדיו.

- א. רבא: מתני' בגופן שלנו, וברייתא בגופן שלהם. ולכן אין מטמא הידים.

אביי הקשה: אי בשלהם אפי' מקרא שכתבו מקרא אין מטמא.

ב. אלא: ברייתא כרשב"ג, והקשו: שר"ג התיר יוונית.

ג. אלא: בתפילין ומזוזות, ד'והיו' [בהוויתן], והקשו: מאי תרגום?

ד. אלא: במגילה, ד'אל היהודים ככתבם וכלשונם', ומאי תרגום?

א. 'ונשמע פתגם המלך' ב. 'וכל הנשים יתנו יקר לבעליהן'.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת מגילה · הדף היומי היום