מגילה דף ט עמוד ב

פרק ראשון

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

ה. ר"א: בשאר נ"ך וכר"י דרבותינו התירו רק ביונית - ורק בס"ת, משום מעשה דתלמי המלך שכינס ע"ב זקנים, וביקש מכאו"א בנפרד 'כתבו לי תורת משה' ביונית, נתן בהם הקב"ה דעה אחת.

וכתבו: אלהים ברא בראשית. ועוד י"ב שינויים שלא יקשה על התורה,

וכן שינו: צעירת הרגלים, שאשת תלמי ארנבת שמה.

א. רשב"ג: אף בספרים התירו רק ביונית.

רי"ו: הלכה כרשב"ג, וטעמו: ד'יפת אלהים ליפת וישכן באהלי שם' יפיותו של יפת [לשון יון דמבני יפת] ישכון באהלי שם.

אין בין כהן משוח למרובה בגדים אלא פר הבא על כל המצות.

אין בין כהן משמש לכהן שעבר אלא פר יוה''כ ועשירית האיפה.

הא לענין פר יום הכפורים ועשירית האיפה - שוין.

רישא לא כר''מ: שמרובה בגדים מביא פר דמצוות,

וסיפא כר''מ: דמינו כהן אחר תחתיו ראשון חוזר, ושני כל מצות כה"ג עליו.

אבל לרבי יוסי: ראשון חוזר, שני אינו ראוי לכה"ג ולכהן הדיוט.

וכן הורו לריב'א: מציפורי: שלא חוזר לכהן גדול משום איבה, ולא לכהן הדיוט דמעלין בקודש].

א. ר"ח: רישא רבנן, וסיפא רבי מאיר.

ב. רב יוסף: כרבי, ונסיב אליבא דתנאי כך ס"ל.

אין בין במה גדולה לבמה קטנה אלא פסחים.

זה הכלל: רק הנידר והנידב - קרב בבמה

פסחים - כעין פסחים [חובות שקבוע זמנם]

וכר"ש: דאף צבור הקריבו רק פסחים וחובות שקבוע זמנם על במה גדולה

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת מגילה · הדף היומי היום