ראש השנה דף כא עמוד ב

פרק ראשון

על שני חדשים מחללין את השבת: על ניסן ותשרי

שבהן שלוחין יוצאין לסוריא, בהן מתקנין את המועדות.

וכשהיה בית המקדש קיים - מחללין אף על כולן,

- מפני תקנת הקרבן.

ה"ק: על ששה חודשים השלוחין יוצאין מבערב, דל"א או ל' בעליל

אבל ניסן ותשרי רק כשישמעו מפי ב"ד מקודש. ותנ"ה

'אלה מועדי ה' אשר תקראו אותם במועדם' על קריאתם אתה מחלל [עדים], ולא על קיומם [שלוחים].

ת"ר: בראשונה היו מחללין אף על כולן.

משחרב הבית א"ל ריב"ז: וכי יש קרבן? ולכן התקין במשנה.

בין שנראה בעליל, בין שלא נראה בעליל מחללין עליו את השבת.

רבי יוסי: אם נראה בעליל - אין מחללין עליו את השבת.

מעשה שעברו יותר מארבעים זוג ועיכבם רבי עקיבא בלוד,

שלח ר"ג: אם מעכב אתה את הרבים נמצאת מכשילן לעתיד לבא.

עליל לשון גלוי,- כסף צרוף בעליל לארץ.

מזוקק שבעתיים- חמשים שערי בינה נבראו בעולם, וכולן ניתנו למשה חסר אחד, ד'ותחסרהו מעט מאלהים'.

רב ושמואל: לחד: 'בקש קהלת למצא דברי חפץ', -להיות כמשה, יצתה בת קול וא"ל: 'וכתוב ישר דברי אמת' 'ולא קם נביא עוד בישראל כמשה'.

ולאידך: בנביאים - לא קם, במלכים - קם,

אלא ביקש לדון דינין שבלב, שלא בעדים והתראה,

יצתה בת קול וא"ל: וכתוב ישר דברי אמת על פי שנים עדים וגו'.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת ראש השנה · הדף היומי היום