ראש השנה דף יח עמוד ב

פרק ראשון

ולא יוצאים על תמוז וטבת אפי' שצום הרביעי, החמישי, השביעי והעשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה'. ובאין שלום צום.

דה"ק בזמן שיש שלום ששון ושמחה, ובשעת שמד - צום,

כשאין שמד ואין שלום, רצו מתענין, רצו אין מתענין.

אבל ת"ב יוצאין דחובה הוא מפני שהוכפלו בו צרות.

שחרב הבית בראשונה ובשניה, ונלכדה ביתר, ונחרשה העיר.

צום הרביעי לחדשים, זה ט' בתמוז שבו הובקעה העיר,

צום החמישי לחדשים, זה ט' באב, שבו נשרף בית אלהינו.

צום השביעי לחדשים, זה ג' בתשרי, שבו נהרג גדליה בן אחיקם.

ששקולה מיתת צדיקים כשריפת בית אלהינו.

צום העשירי לחדשים, זה עשרה בטבת, שסמך מלך בבל על ירושלים,

ומנאן כסדר החדשים.

ואני אומר: צום העשירי זה חמשה בטבת, שבו באת שמועה לגולה שהוכתה העיר, ועשו יום שמועה כיום שריפה.

ונראין דברי מדבריו: שאני אומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, כסדר הפורענות וכסדר החודשים.

והוא אומר על ראשון אחרון, ועל אחרון ראשון. רק כסדר חודשים

מגילת תענית

רב ור"ח: בטלה מגילת תענית, כמו שבטלו תעניות דקרא.

רי"ו וריב"ל: לא בטלה מגילת תענית. שלא תלאם הכתוב בבנין ביהמ''ק

והך דכשגזרו תענית בחנוכה בלוד, והוצרכו להתענות על תעניתם

- שאני חנוכה דלפרסם הנס והיא ומצוותה לא בטלים,

והך דבג' בתשרי בטלה הזכרת שם ה' משטרות,

וכשגברה מלכות חשמונאי התקינו שיזכירו ש''ש אפילו בשטרות.

וביטלום ועשאום יו''ט ע''פ חכמים דפורע חובו זורק שטר באשפה

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת ראש השנה · הדף היומי היום