ראש השנה דף כט עמוד א

פרק שלישי

ר"ז לשמשו: תכוון להוציאני ותקע לי. שגם משמיע צריך לכוון

א. והך: דאחורי ביהכנ"ס - מיירי בש"ץ דדעתו על כולם.

ב. והך: דנתכוון משמיע ושומע לעצמם יצאו, - תנאי היא.

אבל לרי''ו: רק בש"צ, וביחיד לא יצא, עד שיתכוין גם, ומשמיע להוציא.

'והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וגו'

וכי ידיו של משה עושות או שוברות מלחמה?

אלא שכל זמן שישראל מסתכלין כלפי מעלה, ומשעבדין לבם לאביהם שבשמים מתגברים, ואם לאו נופלים.

כיו"ב: 'והיה כל הנשוך וראה אתו וחי',וכי נחש ממית או מחיהאלא בזמן שישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין לבם לאביהם שבשמים מתרפאין, ואם לאו, נימוקים.

חרש שוטה וקטן אין מוציאין את הרבים ידי חובתן.

זה הכלל: שאינו מחוייב בדבר אינו מוציא הרבים יד"ח.

הכל חייבין בשופר: כהנים, ולוים, וישראלים, גרים, ועבדים משוחררים, טומטום ואנדרוגינוס, חציו עבד וחציו ב''ח.

טומטום וחצי עבד אינו מוציא את מינו ואת שאינו מינו.

אנדרוגינוס - מוציא רק את מינו.

החידוש בכהנים שאפי' שאינם ביובל ששווה לר''ה חייבים

• מי שחציו עבד וחציו בן חורין, - לר"ה: את עצמו מוציא

לר"נ: אינו מוציא שאין צד עבדות מוציא צד חירות, ותנ''ה

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת ראש השנה · הדף היומי היום