ראש השנה דף כט עמוד ב

פרק רביעי

אבדר"ז: כל הברכות, אפי' שיצא מוציא, חוץ מלחם ויין.

והכריע מדר"א: שר"פ קידש לו וכשהגיעו אריסיו קידש להם.

ת"ר: לא יפרוס ויברך לאורחין, כשאינו אוכל עמהן,

רק לב''ב כדי לחנכן במצות. ובהלל ובמגילה, אע"פ שיצא מוציא.

פרק רביעי - יום טוב

יו"ט של ר"ה שחל להיות בשבת, במקדש תוקעין, אבל לא במדינה.

משחרב ביהמ"ק התקין ריב"ז שיתקעו בכל מקום שיש בו ב"ד.

• ר"א: לא התקין ריב"ז אלא ביבנה בלבד.

אמרו לו: אחד יבנה ואחד כל מקום שיש בו ב"ד.

ועוד זאת היתה ירושלים יתירה על יבנה: שכל עיר שהיא רואה ושומעת וקרובה ויכולה לבוא - תוקעין,

וביבנה לא היו תוקעין אלא בב"ד בלבד.

רב"ח: מחד 'זכרון תרועה' בשבת, ומאידך 'יום תרועה בחול

ויקשה: א''כ אי מדאורייתא איך תקעו במקדש,

ועוד דתקיעת שופר ורדיית הפת חכמה אינה מלאכה שנמעטה,

אלא רבא: רבנן גזרו כרבה דאין הכל בקיאין בתקיעת שופר,

ושמא ילך אצל הבקי ללמוד, ויעבירנו ד"א ברה"ר, וכן בלולב ומגילה

ת"ר: פעם אחת חל ר"ה להיות בשבת, ותקע ריב''ז ביבנה.

וכשבאו לדון: א"ל: כבר נשמעה קרן ביבנה, ואין משיבין לאחר מעשה.

נפק''מ בין ת"ק לרבנן במשנה: ב''ד דאקראי דלת"ק גם תוקעים.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת ראש השנה · הדף היומי היום