סנהדרין דף כ עמוד ב

פרק ראשון

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

רי''ו: מיטה הסריגה בתוך העץ ודרגש הסריגה בלולאות המחוברות

ואין לומר: שההבדל שדרגש סירוגו מתוכו, מטה - סירוגה מעל גבה.

שהרי תנן: כלי עץ מאימתי מקבלין טומאה? המטה והעריסה - משישופם בעור הדג.- ואי מטה מסורגת מעל גבה למה לשוף את העץ הא העור מחפה אותו.

מריב''ל: הלכה כרשב''ג- שמתיר קרביטין.

ריב''א: מטה שנקליטיה יוצאין - זוקפה, ודיו. אבל במיטה רגילה כרשב''ג

ומוציא למלחמת הרשות על פי בית דין של שבעים ואחד,

ופורץ לעשות לו דרך, ואין ממחה בידו.

דרך המלך אין לו שיעור.

וכל העם בוזזין ונותנין לו, והוא נוטל חלק בראש.

אף דכבר תנינא אין מוציאין למלחמת הרשות אלא ע''פ ב''ד של שבעים ואחד!

- איידי דשנה כל דיני המלך שנה גם: שמוציאין למלחמת הרשות.

משמואל: כל האמור בפרשת מלך - מלך מותר בו.

רב פרשה זו רק לאיים שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ שתהא אימתו עליך.

כתנאי ר' יוסי כל האמור בפרשת מלך - מלך מותר בו,

ר''י: פרשה זו נאמרה רק לאיים- שׂוֹם תָּשִׂים - שתהא אימתו עליך.

וכן ר''י שלש מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ א. להעמיד להם מלך, ב. ולהכרית זרעו של עמלק, ג. ולבנות להם בית הבחירה.

רבי נהוראי לא נאמרה פרשה זו אלא כנגד תרעומתן וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ.

תניא, רבי אליעזר זקנים שבדור שאלו כהוגן תְּנָה לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ, אבל עמי הארץ שבהן קלקלו, וְהָיִינוּ גַם אֲנַחְנוּ כְּכָל הַגּוֹיִם וּשְׁפָטָנוּ מַלְכֵּנוּ וגו'

תניא, רבי יוסי תחילה להעמיד להם מלך - כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ מִלְחָמָה לה' בַּעֲמָלֵק, כסא היינו מלך, דוַיֵּשֶׁב שְׁלֹמֹה עַל כִּסֵּא ה' לְמֶלֶךְ.

ואח''כ להכרית זרעו של עמלק. - וְהֵנִיחַ לָכֶם מִכָּל אֹיְבֵיכֶם וגו' וְהָיָה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה'

ואח''כ בית המקדש ויהי כי ישב המלך דוד בביתו וה' הניח לו מסביב, וכן וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל נָתָן הַנָּבִיא רְאֵה נָא אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּבֵית אֲרָזִים וגו'.

מלכותו של שלמה המלך

ריש לקיש: בתחילה מלך שלמה על העליונים שוַיֵּשֶׁב שְׁלֹמֹה עַל כִּסֵּא ה',

ולבסוף מלך על התחתונים רֹדֶה בְּכָל עֵבֶר הַנָּהָר מִתִּפְסַח וְעַד עַזָּה.

רב ושמואל נחלקו: אי תפסח בסוף העולם ועזה בסוף העולם, או תפסח ועזה ביחד ישבו וכשם שמלך על תפסח ועל עזה - כך מלך על כל העולם כולו,

ולבסוף מלך רק על ישראל, דאֲנִי קֹהֶלֶת הָיִיתִי מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל,

ולבסוף מלך רק על ירושלים, דִּבְרֵי קֹהֶלֶת בֶּן דָּוִד מֶלֶךְ בִּירוּשָׁלִָם

ולבסוף מלך רק על מטתו, דהִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה וגו',

ולבסוף מלך רק על מקלו, דזֶה הָיָה חֶלְקִי מִכָּל עֲמָלִי.

רב ושמואל חלקו: אי מקלו, או גונדו [טלית או כוס].

וחלקו אם חזר למלוך מלך הדיוט ומלך, או לא חזר למלוך מלך והדיוט.

פרק ראשון - דיני ממונות

דיני ממונות - בשלשה [דיינים]גזילות וחבלות - בשלשה,

נזק וח''נ, כפל, וד' וה'- בשלשה. האונס והמפתה,- בשלושה.

מוציא שם רע - ר''מ: בשלשה, וחכ''א: בכ''ג, שיש בו דיני נפשות.

מכות -ת''ק: בשלשה. רבי ישמעאל: בעשרים ושלשה.

עיבור החדש - בשלשה,

עיבור השנה – ר''מ: בשלשה, רשב''ג: בשלשה מתחילין, ובחמשה נושאין ונותנין, וגומרין בשבעה. ואם גמרו בשלשה - מעוברת.

סמיכת זקנים ועריפת עגלה- ר''ש: בשלשה, ר''י: בחמשה.

חליצה מיאונין נטע רבעי, ומעש''ש שאין דמיו ידועין - בשלשה.

הקדשות בשלשה, הערכין המטלטלים בשלשה, ר''י: אחד מהן כהן.

והקרקעות ט' וכהן, ואדם כיוצא בהן.

***

דיני נפשות בעשרים ושלשה.

הרובע והנרבע - בעשרים ושלשה

שנאמ וְהָרַגְתָּ אֶת הָאִשָּׁה וְאֶת הַבְּהֵמָה, ואומר וְאֶת הַבְּהֵמָה תַּהֲרֹגוּ.

שור הנסקל – בכ''ג,

שנא' הַשּׁוֹר יִסָּקֵל וְגַם בְּעָלָיו יוּמָת כמיתת בעלים כך מיתת השור.

הזאב והארי הדוב והנמר והברדלס והנחש -ת''ק: מיתתן בכ''ג.

רבי אליעזר: כל הקודם להורגן זכה. ר"ע: מיתתן בעשרים ושלשה.

אין דנין לא את השבט, ולא את נביא השקר, ולא את כהן גדול ואין מוציאין למלחמת הרשות,אין מוסיפין על העיר ועל העזרות

אין עושין סנהדריות לשבטים, ןאין עושין עיר הנדחת -

- אלא על פי בית דין של שבעים ואחד.

אין עושין עיר הנדחת בספר, ולא שלש, אבל עושין אחת או שתים.

***

סנהדרין גדולה היתה של שבעים ואחד

אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ וגו', ומשה על גביהן, ר''י אומר: שבעים.

סנהדרין קטנה היתה של עשרים ושלושה

וְשָׁפְטוּ הָ'עֵדָה' שופטת, וְהִצִּילוּ הָ'עֵדָה' מצלת, - הרי כאן עשרים.

ועדה היא עשרה עַד מָתַי לָעֵדָה הָרָעָה הַזֹּאת, יצאו יהושע וכלב.

ומנין להביא עוד שלשה- שנאמר לֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי רַבִּים לְרָעֹת שומע אני שאהיה עמהם לטובה, א''כ למה נאמר אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת? -לא כהטייתך לטובה - על פי אחד, הטייתך לרעה על פי שנים, ואין ב''ד שקול - מוסיפין עליהם עוד אחד, הרי כאן עשרים ושלשה

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת סנהדרין · הדף היומי היום