סנהדרין דף כד עמוד ב

פרק שלישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

רבא ענהו שם מיירי בנשבעין ונוטלין דהוה כאתן לך

וצריכא ותנא ברישא תולה בדעת אחרים - דגם בזה רבנן חלקו

ותנא סיפא תולה בדעת עצמו – דר''מ לא אומר דגמר ומקני

לכו''ע לפני גמר דין- מחלוקת אם יכול לחזור בו

אחר גמר דין לר"ל: לכו''ע אין יכול לחזור בו. לרי''ו גם מחלוקת

אבל לפני גמר דין לכו''ע יכול לחזור בו או בשניהם מחלוקת

ג' תשובות שנשלחו

א. ר''נ בר יעקב לאחר גמר דין מחלוקת והלכה כחכמים שאין יכול לחזור בו

ב. ר''נ בר יעקב: באתן לך מחלוקת ולא במחול, והלכה חכמים. [כך שנו בסורא].

ג. שמואל לבי רב לפני גמ''ד וקנו מידו אין אחר קנין כלום [כך שנו בפומבדיתא]

ואלו הן הפסולין

המשחק בקוביא והמלוה בריבית, ומפריחי יונים, וסוחרי שביעית.

ר'ש: בתחילה קראום אוספי שביעית, משרבו האנסין חזרו לקרותן סוחרי שביעית.

ר''י: בזמן שרק זו אומנותן, אבל יש להן אומנות אחרת כשרין

ג. משחק בקוביא

רמי בר חמא: משום דהוה אסמכתא, ואסמכתא לא קניא.

רב ששת בכה''ג אי''ז אסמכתא אלא: לפי שאין עסוקין ביישובו של עולם.

נפק''מ אם יש לו אומנות אחרת.

דתנן ר''י: דבשיש להן אומנות אחרת - כשרים. אלא הטעם משום יישוב העולם

וקשה לרמב''ח

ואין לור דרבנן חלקו אר''י דקיימ''ל: כל מקום שאמר ר''י 'אימתי ובמה' בא רק לפרש דברי חכמים. ולרי''ו: אימתי - לפרש, ובמה - לחלוק.

ודכולי עלמא, אימתי לפרש הוא!

-ודחי' היא גופא חלקו בזה אם ר''י חלק על רבנן בכה''ג או לא

ומאי דתניא דאף אם יש לו אומנות אחרת פסול הוא בדעת ר''ט. דאר''י מר''ט לעולם אין אחד מהן נזיר, לפי שלא נתנה נזירות אלא להפלאה.

ב. מלוה ברבית.

רבא: לוה ברבית פסול לעדות.

– וקשה דתנן מלוה ברבית! אלא יש לפרש: -מלוה הבאה ברבית.

רבא: פסל לבר ביניתוס שהעידו בו ב' עדים

עד א' אמר לפני לווה בריבית עד ב' אמר לי הלווה בריבית.

ואף דרבא: לוה ברבית פסול לעדות, והו''ל רשע, ו'אל תשת רשע עד'!

- רבא לטעמיה: דאדם קרוב אצל עצמו, ואין אדם משים עצמו רשע.

ר''נ: פסל טבח שנמצא טריפה תחת ידו, והלך וגידל שערו וציפרניו

סבר ר''נ: להכשירו, א''ל רבא שמא הוא מערים, תקנתו כראב''א -

דראב''א: החשוד על הטריפות - אין לו תקנה עד שילך למקום שאין מכירין אותו, ויחזיר אבידה בדבר חשוב, או שיוציא טריפה מתחת ידו בדבר חשוב משלו.

ג. ומפריחי יונים.

כאן תרגמו: אי תקדמיה יונך ליוני, ולא ארא מומחה – דגזל הוא

רחב''א: ארא. המומחה להביא יוני הפקר משובך ואי''ז גזל אלא דרכי שלום

ולא אי תקדמיה יונך ליון? – דהוה משחק בקוביא.

ואידך: תנא תולה בדעת עצמו, אף שמחזיק עצמו וודאי ליודע

ותנא תולה בדעת יונו. שסבור שבנקשא תלוי הדבר ויודע לנקוש

מיתיבי: המשחק בקוביא - אלו הן המשחקים בפיספסים ואפי' קליפי אגוזים ורימונים. ואימתי חזרתן משישברו את פיספסיהן ויחזרו בהן חזרה גמורה, דאפילו בחנם לא ישחקו.

מלוה בריבית - אחד המלוה ואחד הלוה, ואימתי חזרתן משיקרעו שטריהן ויחזרו בהן חזרה גמורה, ולא ילוו אפי' לנכרי

ומפריחי יונים - אלו שממרין את היונים. ואפי' בהמה חיה ועוף,

ואימתי חזרתן - משישברו את פגמיהן, ויחזרו בהן חזרה גמורה, שלא יעשו אפי' במדבר

סוחרי שביעית - אלו שנושאין ונותנין בפירות שביעית,

ואימתי חזרתן - משתגיע שביעית אחרת ויבדלו.

ואר''נ: לא חזרת דברים בלבד, אלא חזרת ממון. כיצד? אומר: אני פלוני כינסתי מאתים זוז בפירות שביעית, והן נתונין במתנה לעניים.

הרי שהזכירו במפריחי יונים – אפי' בהמה.

בשלמא למ''ד אי תקדמיה יונך משכח''ל בהמה.

אלא למ''ד ארא מה שייך בבהמה ודחי' דמיירי בשור הבר, וכמ''ד שור הבר מין בהמה הוא, דלרבי יוסי: מין חיה.

תנא: הוסיפו עליהן הגזלנין והחמסנין.

-גזלנים: היינו למציאת חש''ו [דאל''ה הא דאורייתא הוא] ובתחילה סברו שמציאת חש''ו אינו מצוי, או מפני דרכי שלום בעלמא

כיון שראוי דסוף סוף לוקחים ממון – פסלום רבנן

החמסנין מעיקרא סבור: נותן דמים אקראי בעלמא הוא. כיון שראו דחטפי גזרו רבנן.

תנא: עוד הוסיפו עליהן הרועים, הגבאין, והמוכסין.

רועים, מעיקרא סבור: אקראי בעלמא הוא,

כיון שראו שבכוונה מוליכים בהמתם לשדות זרים- גזרו בהו רבנן.

הגבאין והמוכסין, מעיקרא סבור: לוקחים את שלהם,

כיון שראו שלוקחים יותר – פסלום

אמר רבא: רועה שאמרו – בין בהמה דקה בין גסה

והך דרבא בהמה דקה בא''י פסולין, בחו''ל - כשרין. בהמה גסה אף בא''י כשרים

ההוא במגדלים איתמר. וה''נ מסתבר מדתני נאמנין עלי ג' רועי בקר.

ולא לעדות אלא לדין וכן מדוייק דתני: שלשה רועי בקר.

דלעדות א''צ ג' ולדין היינו אפי' רועי בקר דלא שכיחי ביישוב

ר''י: סתם רועה - פסול, סתם גבאי - כשר.

מעשה באביו של ר''ז שהיה הגובה של העיר

י''ג שנה, וכשבא שר העיר לעיר היה אומר לרבנן 'לך עמי בא בחדריך'.

ולאנשי העיר אמר: בא שר העיר וכעת ישחט האב בפני הבן והבן בפני אב [כמשל להסתתר] והתחבאו ולא נותר ממי לגבות.

כשנפטר ביקש מבני ביתו ליקח י''ג מעות שצרר בסדינו להשיב לפלוני שבסוף הצליח שלא לשלמם לשר העיר

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת סנהדרין · הדף היומי היום