סנהדרין דף כו עמוד ב

פרק שלישי

ר''י ור''ע כִּי הַשָּׁתוֹת יֵהָרֵסוּן צַדִּיק מַה פָּעָל

א. חד אמר: אילו חזקיה וסיעתו נהרסים, צדיק מה פעל?

ב. וחד אמר: אילו בית המקדש יהרס, צדיק מה פעל?

ג. ועולא אילו מחשבותיו של אותו רשע אינן נהרסות, צדיק מה פעל?

למ''ד מחשבותיו של אותו רשע - היינו דכי השתות יהרסון.

ולמ''ד גם ביהמ''ק -אבן השתייה היתה שם מימות נביאים הראשונים

ולמ''ד חזקיה וסיעתו, צדיקי איקרו שתות- מְצֻקֵי אֶרֶץ וַיָּשֶׁת עֲלֵיהֶם תֵּבֵל.

ב. הִפְלִא עֵצָה הִגְדִּיל תּוּשִׁיָּה. - למה נקרא שמה תושיה

ר''ח א. מפני שהיא מתשת כחו של אדם.

ב. שניתנה בחשאי מפני השטן.

ג. דברים של תוהו, שהעולם משותת עליהם.

עולא: מחשבה מועלת אפילו לדברי תורה, דמֵפֵר מַחְשְׁבוֹת עֲרוּמִים וְלֹא תַעֲשֶׂנָה יְדֵיהֶם תֻּשִׁיָּה

רבה: אם עסוקין לשמה - אינה מועלת, דרַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב - אִישׁ וַעֲצַת ה' הִיא תָקוּם עצה שיש בה דבר ה' - היא תקום לעולם.

ר''א מר' אלעזר: הלכה כרבי יהודה, וכולן צריכין הכרזה בבית דין.

ר''א ורבינא אם צריך הכרזה, או לא.

למ''ד לא בעי הכרזה – היינו כרב: סתם רועה פסול.

למ''ד בעי הכרזה - סתם רועה פסול - דבסתמא מכרזינן עליה.

מעשה מתנה שהיו חתומים עליה ב' גזלנין.

סבר רפב''ש להכשירה שעדיין לא הכריזו עליהם

א''ל רבא: אף אם צריך הכרזה בגזלן דרבנן אבל בגזלן דאו' א''צ הכרזה.

א. רב נחמן: אוכלי דבר אחר פסולין לעדות. בפהרסיא ולא בצינעא

ואף בפהרסיא רק אם אפשר לו בצינעא ומבזה עצמו בפרהסיא

ב. רב נחמן: החשוד על העריות כשר לעדות.

אר'''ש: הא מלקין אותו 40 מלקות וכשר?

ענהו רבא: דר'נ מודה לענין עדות אשה שהוא פסול.

רבינא: דווקא להוציא ולא להכניס וקמ''ל דלא אמרי' שזה עדיף לו דמים גנובים ימתקו וגו', קמ''ל: דעדיף לו שתהא פנויה שאז מצוי יותר

ג. ר''נ: גנב ניסן וגנב תשרי אין שמו גנב.

ודוקא באריס ודבר מועט ושנגמרה מלאכתו, שמורה לעצמו היתר

מעשה באיכר דר''ז: חד גנב קב שעורים ופסלו, וחד גנב אשכול למרים ופסלו

ר''פ נידה ופסל קברנים שקברו ביו''ט ראשון של עצרת

ורהבדר''י הכשירם א''ל ר''פ: והא רשעים הן, ענהו דסברו שזה מצוה

ואף שנידה אותם - סברו שרבנן עושים להם כפרה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת סנהדרין · הדף היומי היום