סנהדרין דף כט עמוד ב

פרק שלישי

אביי: רק באמר משטה אני בך, אבל אמר: לא היו דברים מעולם - הוחזק כפרן.

רפדראב''א אף באמר לא הודיתי פטור. - מילי דכדי אנשים לא זוכרים.

מעשה בא' שהכמין עדין לחבירו בכילה, א"ל: מנה לי בידך. א''ל הן, אמר: עירי ושכבי יהו עדים! א''ל: לא.אר''כ: הא א''ל לא!

מעשה בא' שהכמין עדים בין הקברים א''ל: מנה לי בידך. א''ל הן, א''ל חיי ומיתי יהו עליך עדים, א''ל: לא. ארשב''ל: הרי אמר לא.

רבינא ש''מ מהך כרב: צריך שיאמר אתם עדיי ל''ש אמר לוה, ול''ש אמר מלוה ושתק לוה. דדווקא אם אמר לוה לא, אבל אם שתק -הוי הודאה.

מעשה בא' שכינוהו קב רשו הרבה חובות עליו, שחייב רק לפלוני ופלוני.

פסק ר''נ אדם עשוי שלא להשביע את עצמו. עין הרע וכדו'

מעשה בא' שכינוהו עכבר דשכיב אדינרי לעושרו כשנפטר אמר שחייב לפלוני ופלוני מעות, אחר שמת תבעו את היורשין

הורה ריבר''י: אדם עשוי שלא להשביע את עצמו דווקא מחיים. ולא אחר מיתה, ואכן פרעו היתומים חצי, וכשתבעו את החצי השני

הורה ר''ח: כשם שאדם עשוי שלא להשביע את עצמו כך עשוי שלא להשביע את בניו. שאלוהו אם להחזיר החצי אמר: כבר הורה זקן.

הודה בפני שנים וקנו מידו כותבין שטר הודאה, ואם לא אין כותבין.

בפני שלשה ולא קנו מידו, לרב: כותבין, לרב אסי: אין כותבין.

ומעשה וחש רב לדרב אסי דאין כותבין שלא קיבלם כב'ד אלא כעדים.

ראב''א: הודאה בפני ג' אם היו מכונסים לא כותבים אם הוא כינסם כותבים

רבא אף אם הוא כינסם לא כותבים, עד שיאמר להם היו לי לדיינים

מבר''א אף אמר הוו דיינים לא כותבים, עד שקובעים מקום ומזמנים לב''ד

הודה במטלטלי וקנו מידו - כותבין, ואם לא - אין כותבין.

במקרקעי ולא קנו מידו, אמימר: אין כותבין. מ''ז וכן הלכה: כותבין.

מטלטלי והן בעין, רבינא: כמקרקעי. ר''א: כיון דמחסרי גוביינא לא.

אודיתא שלא היה כתוב בה שביקש מהם לכתוב ולחתום וליתן

אביי ורבא היינו דר''ל: חזקה אין העדים חותמין על השטר אא''כ נעשה גדול.

מתקיף ר''פ מי יש דבר שאיננו יודעים וסופרי ביה''ד יודעים?

שאלנו לספרי דאביי - וידעו, לספרי דרבא - וידעו.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת סנהדרין · הדף היומי היום