סוטה דף ד עמוד ב

פרק ראשון

מרי"ו: כל אחד ואחד בעצמו שיער.

ואף: דבן עזאי לא נישא- א. נשא ופירש, ב. שמע מרבו, ג. סוד ה' ליראיו

א. רב עוירא: כל האוכל לחם בלא נטילת ידים כאילו בא על אשה זונה, - ד'כי בעד אשה זונה עד ככר לחם'.

הקשה רבא: א''כ 'בעד ככר לחם עד אשה זונה'- מיבעי!

ב. אלא רבא: כל הבא על אשה זונה - לסוף מבקש ככר לחם.

ג. מר"א: כל המזלזל בנטילת ידים נעקר מן העולם.

ד. מרב: מים ראשונים צריך שיגביה ידיו למעלה,

ותנ''ה שמא יצאו המים חוץ לפרק ויחזרו ויטמאו אם הידים

מים אחרונים צריך שישפיל ידיו למטה.

ה. רבי אבהו: האוכל פת בלא ניגוב ידים כאילו אוכל לחם טמא,

ד'ככה יאכלו בני ישראל את לחמם טמא וגו'.

ט. מר''יו: ואשת איש נפש יקרה תצוד כל שיש בו גסות הרוח סוף נכשל באשת איש

הקשה רבא: א"כ נפש גבוהה מיבעי, ועוד: היא תצוד מיבעי.

י. אלא רבא: כל הבא על אשת איש, אפילו למד תורה, ד'יקרה היא מפנינים' מכהן גדול שנכנס לפני ולפנים, 'היא תצודנו' לדינה של גיהנם.

א. רי"ו מרשב"י: כאילו עובד עכו"ם הכא: 'תועבת ה' כל גבה לב',

והתם: 'ולא תביא תועבה אל ביתך'.

ב. ורי"ו דידיה: כאילו כפר בעיקר, ד'ורם לבבך ושכחת את ה' אלהיך וגו'.

ג. רחב"ח: כאילו בא על כל העריות, הכא: 'תועבת ה' כל גבה לב',

והתם: 'כי את כל התועבות האל וגו'.

ד. עולא: כאילו בנה במה, ד'חדלו לכם כי בַמֶה נחשב הוא', תיקרי בָמָה.

א. רב: אפי' הקנהו להקב"ה שמים וארץ כאברהם אבינו ד'..אל עליון קונה שמים וארץ', לא ינקה מדין גיהנם.

קשיא לדר"ש: א''כ ידי מיבעי.

ב. אלא ר"ש: אף קיבל תורה כמשה רבינו ד'מימינו אש דת למו' לא ינקה מדין גיהנם

קשיא לרי''ו: א''כ יד מיד מיבעי.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת סוטה · הדף היומי היום