יבמות דף קב עמוד ב

פרק שנים עשר

רב: יבמה שגדלה בין האחין - מותרת להתייבם לאחד מהן -

א. אף אם חלצה לאחד אין חוששין שכיונו, ותניא: בלא כיונו פסול,

ב. א"ד: אין חוששין שחלצה, אבל ראינו שחלצה חוששין,

ודתניא: צריך כוונה - לעלמא, אבל לאחין נפסלת.

רב: סנדל התפור בפשתן - אין חולצין בו, ד'ואנעלך תחש' [עור].

איבעיא: הוא עור ורצועותיו שער - קרינן 'תחש' [שהשיער מהעור],

אבל כולו שער - אינו נקרא כלל נעל.

ר"כ לשמואל: מנין ש'וחלצה נעלו' מישלף הוא כ'וחלצו את האבנים',

שמא לשון זרוז כ'ועצמותיך יחליץ' דמעולה שבברכות כח בעצמות!

- כאן ודאי מישלף, דאם זרוז יכתוב 'וחלצה.. במעל רגלו' מנעילתו.

• מין לר"ג: חלץ ה' ממכם, ד'חלץ מהם' - לא 'להם' אלא 'מהם' ואין בזה ממש!

שאינו מנעל, וכדתניא אין תורם באנפיליא, ואצ"ל מנעל וסנדל..

ויקשה: מנעל סנדל ואנפיליא, לא יטייל בהן ממטה למטה ביו"כ,

אביי: כשיש בזה חתיכות מוכין ומשום תענוג.

רבא: בשל עור דהיא נעל, וכאן בשל בגד.

ת"כ דרבא: חלצה במנעל וסנדל הנפרם שחופה רוב רגל,

סנדל שעם וסיב, קב קיטע, מוק, סמיכת רגלים, אנפיליא עור,

החולצת מהעומד, יושב, מוטה, וסומא - חליצתה כשרה.

במנעל וסנדל הנפרם שאין חופה רוב רגל,

סמיכת ידים, אנפיליא בגד, החולצת מהקטן - חליצתה פסולה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת יבמות · הדף היומי היום