יבמות דף קה עמוד ב

פרק שנים עשר

זו דברי ר"מ, אבל חכמים 'אין חליצת קטן כלום'.

זו דברי ר"מ ד'איש' כתיב, ומקישים אשה ['יבמתו'] ל'איש',

אבל ריו"ס 'איש' כתיב, אבל אשה - אפי' קטנה.

ר"ח ורשב"ר: חד: המתפלל יתן עיניו למטה 'והיו עיני ולבי שם' שכינה שם,

וחד: לבו למעלה 'נשא לבבנו אל כפים..', בא ריבר"י, מאביו: תרוייהו.

בא רבי, וריב"י עדיין פסע למקומו, א"ל אבדן: מי מפסע על ראשי עם קדוש? א"ל: אני שבאתי ללמוד מרבי, א"ל: אתה הגון?

א"ל: כמשה מפי הגבורה, א"ל: אתה משה? א"ל: רבך א-להים?

באה יבמה, רבי לאבדן: שיבדוק אם גדולה, ריבר"י לרבי, אבא: 'איש' כתיב, אבל אשה - אפי' קטנה! רבי לאבדן: א"צ לבדוק, הורה זקן.

חזר אבדן ופסע, א"ל ריבר"י: מי שא"צ לו עם קדוש, יפסע עליהם?

באותה שעה: נצטרע אבדן, וטבעו ב' בניו ומאנו ב' כלותיו.

ר"א, מריבר"י נלמד: חולצת בפעוטות רבא: משתגיע לעונת נדרים.

והלכתא: עד שתביא שתי שערות כר"מ.

מר"נ: אין הלכה כאותו זוג, ב. מר"נ: הלכה חליצה בג'.

וצריכא, לא כזוג: אפי' בדיעבד לא, ובג': אף לכתחילה א"צ ה'.

ועדים רואין מבחוץ דמנא ידעינן.

איבעיא ופשט: בביהא"ס היה מעשה, ולביהא"ס בא מעשה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת יבמות · הדף היומי היום