יבמות דף קז עמוד א

פרק שלושה עשר

פרק שלושה עשר - בית שמאי

ב"ש: אין ממאנין אלא ארוסות, וב"ה: ארוסות ונשואות.

ב"ש: בבעל, וב"ה: בבעל וביבם.

ב"ש: בפניו, וב"ה: בפניו ושלא בפניו.

ב"ש: בב"ד, וב"ה: בב"ד ושלא בב"ד.

ב"ה לב"ש: ממאנת והיא קטנה, אפילו ד' וה' פעמים,

ב"ש: אינן הפקר, אלא: ממאנת וממתנת שתגדיל, ותמאן ותנשא.

טעם ב"ש: א. 'אין תנאי בנשואין', ואם תמאן יטעו ש'יש'.

ואפי' רק נכנסה לחופה - אין תנאי בחופה, ואפי' מסר לשלוחי בעל - לא פלוג.

ב. 'אין אדם עושה בעילתו זנות', ואם תמאן לא ישאנה.

ואפי' נכנסה לחופה - לא ניח"ל חופה דאיסור, ואפי' מסר - לא פלוג.

ג. משום 'פירי' שמנישואין, ואם תמאן יבזוז פירות ולא יטפל בקרן.

ד. 'אין אדם טורח בסעודה ומפסידה', ואם תמאן לא ישאנה.

וב"ה עונים: א. ידעי דנישואיה דרבנן, ב. יש קדושין וכתובה ואינו זנות,

ג. ישביח הנכסים שלא ייעצו לה למאן, ד. ניחא להם שיצא עליהם קול נישואין.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת יבמות · הדף היומי היום