יבמות דף קו עמוד ב

פרק שנים עשר

מצות חליצה - בא ויבמתו לב"ד, ומשיאין עצה ההוגנת לו,

אומרת: 'מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל, לא אבה יבמי',

אומר: 'לא חפצתי לקחתה', ובלשון הקדש היו אומרים.

ונגשה יבמתו אליו לעיני הזקנים, וחלצה נעלו מעל רגלו,

וירקה בפניו - רוק הנראה לדיינים, וענתה ואמרה:

'ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו' - ע"כ היו מקרין,

וכיון שהקרא ר' הורקנוס וגמר את כל הפרשה - הוחזקו לגמור.

ונקרא שמו בישראל: 'בית חלוץ הנעל' -

מצוה בדיינין ולא בתלמידים, ר"י: מצוה על כל העומדים שם.

ר"י: מצוה חליצה - קוראה, קורא, חולצת, רוקקת, קוראה.

קמ"ל: אם הפך לא מעכב, ותנ"ה: הקדים רקיקה לחליצה - עשוי.

לאביי: המקריא לא יקריא 'לא' לבד ו'אבה יבמי' לבד דמשמע אבה,

וכן לא 'לא' לבד ו'חפצתי לקחתה' לבד דמשמע חפצתי,

לרבא: השלמת דבר הוא, ומודה לאביי: ב'לא אבה יבמי' דמשמע ארישא.

לאביי: יכתוב בגט החליצה 'אקרינוה מן 'מאן יבמי' עד 'אבה יבמי',

ואקרינוהו מן 'לא' עד 'לקחתה', ואקרינוה מן 'ככה' עד 'חלוץ הנעל'.

מ"ז: משרטט וכתב הכל, וכן הלכה דסיפור דברים לצורך מצוה, ומותר.

אביי: רקקה וקלטתו הרוח - אינו כלום, ד'בפניו' -

לפיכך, ארוך וגוצה וקלטתהו הרוח - נחשב 'בפניו',

ארוכה וגוץ - עד שמגיע כנגד פניו.

רבא: אכלה שום או גרגישתא, ורקתה - אינו כלום, ד'וירקה' מעצמה. רבא: צריכים הדיינים לראות הרוק, ד'לעיני הזקנים.. וירקה'.

ר"י, כשישבנו לפני ר"ט, אמר לנו: ענו כולכם חלוץ הנעל ג"פ.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת יבמות · הדף היומי היום