יבמות דף קז עמוד ב

פרק שלושה עשר

א. ר' אושעיא: ממאנת למאמרו של ייבם, ולא לזיקתו ליפטר מחליצתו.

ולא משום דחל בעל כרחה - א"כ ביאה נמי לא תמאן, אלא: דרחמנא רמי עלה.

ב. עולא: ממאנת אף לזיקתו, שעוקרת נישואין ראשונים.

והך דערוה שלא מיאנה - צרתה חולצת, וא"א שתעקור נישואין!

- שבשעת נפילה 'נראית צרת בתו' שלכן 'מיאנה ביבם אסורה לאביו'.

א. רב: מיאנה בזה אסורה לזה, כ'נתן גט' דאיתסרא לכולהו.

ב. שמואל: מותרת לזה, גט הוא עושה, כאן היא עושה ורק בו.

ג. רא"ס: מותרת אפי' לו, ש'אין מיאון לחצי זיקה' אבל בא' יש.

מרי"ו: מותרת לאחין ולא הודו לו - רב או ר' אושעיא, או רא"ס.

אמרו ב"ה לב"ש: הלא בפישון הגמל מיאנה שלא בפניו!

א"ל ב"ש: במדה כפויה מדד בזז נכסי מלוג, לפיכך מדדו לו בכפויה.

ולשיטתם 'שנים עשו בו' - שהרי אף דנשואה התירו.

תנן התם: חליצה ומיאונין - בג'.

רבה: ב"ש היא, אביי: אף ב"ה לא הצריכו מומחין, אבל ג' כן, ותנ"ה,

ריבר"י וראבר"ש: מכשירין בב', מר"נ: הלכה כאותו זוג.

שמואל: תמאן ותמתין שתגדיל ותאמר שרוצה במיאונים ראשונים.

עולא: תמאן תגדיל ותארס, או תמאן ותנשא מיד ששוב לא ממאנת.

איזו קטנה שצריכה למאן? שהשיאוה אמה ואחיה לדעתה,

שלא לדעתה - א"צ למאן.

ר' חנינא ב''א: תינוקת שלא יכולה לשמור קידושיה א"צ למאן.

ר' אליעזר: אין מעשה קטנה כלום, אלא כמפותה:

בת ישראל לכהן לא תאכל תרומה, להיפך - תאכל.

ר' אליעזר ב"י: עכבה שמן האיש - כאילו היא אשתו,

שאינה מן האיש - כאילו אינה אשתו.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת יבמות · הדף היומי היום