יבמות דף קח עמוד א

פרק שלושה עשר

מר"י: תיקנו בגט מיאון: 'ביום פלוני מיאנה פלונית בת פלוני בפנינו'.

ת"ר: 'אי אפשי בבעלי', 'בקידושין שקידשוני',

ר"י: אף יושבת באפריון לילך לחופתה, ואמרה 'אי אפשי בבעלי',

ואף אורחין מסובין בבית בעלה ועומדת ומשקה, ואמרה..

ואף שיגר אותה בעלה לחנוני להביא לו חפץ משלו, ואמרה..

א. שמואל: הלכה כרחב"א.

משום ריב"ב: קטנה שלא מיאנה ונשאת, נישואיה הן מיאוניה.

איבעיא ופשט: משום ריב"ב הוא הדין דקידושיה הן מיאוניה.

איבעיא: חלקו רבנן אריב"ב? בקידושין או אפי' בנישואין?

הלכה כמותו? בנישואין או אפי' בקידושין?

ב. ופשט משמואל: הלכה כריב"ב [אף בנתקדשה] משמע שחלקו.

ועדיין תבעי: אם אף בהיתה נשואה לראשון או רק במקודשת?

ולמסקנא: הלכה כריב"ב אפי' בנשואה לראשון.

תניא, לר"א: אינו זכאי במציאתה, מעשה ידיה, והפרת נדריה,

לא יורשה, לא מיטמא, הכלל: לא כאשתו, אלא שצריכה מיאון.

לריה"ו: זכאי במציאתה, מעשה ידיה, והפרת נדריה,

יורשה, ומיטמא, הכלל: כאשתו, אלא שיוצאה במיאון.

רבי: נראה ר"א שהשוה מדותיו, מריה"ו שחילק,

דאי אשתו - תיבעי גט, משא"כ לר"א: אף שאינה אשתו - א"א בלא מיאון.

א. תבעוה לינשא, וסירבה 'מחמת בעלי' - עכבה שמהאיש..

ב. נתן לה גט - עכבה שמהאיש ואסור בקרובות.. ופירושי מפרש.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת יבמות · הדף היומי היום