יבמות דף קי עמוד ב

פרק שלושה עשר

- בפקחת ואח"כ נתחרשה לכן לא חולץ.

ב. ב' אחין פקחין, לב' נכריות פקחת וחרשת,

מת פקח בעל החרשת - פקח בעל פקחת כונס, ואם רצה יוציא,

- בפקחת ואח"כ נתחרשה, אף ש'פיקח - מעיקרו', היא לא כמותו.

ג. ב' אחין פקח וחרש, לב' אחיות כמותם,

מת חרש בעל חרשת - לפקח בעל פקחת, תצא דאחות אשה,

מת פקח.. - חרש.. מוציא אשתו בגט, ואא"ח אסורה לעולם,

ובפקח ואח"כ נתחרש א"א להוציא! נישואיו דאורייתא וגיטו ברמז.

- 'אחיות' חרשות מעיקרא, 'נכריות' פקחות ואח"כ נתחרשו.

ד. ב' אחין חרשין נשואין ב' אחיות פקחות או חרשות...

וכן ב' אחיות חרשות נשואות ב' אחין פקחין או חרשין...

פטורות מחליצה ומייבום, היו נכריות - יכנוסו, רצו - יוציאו.

ובפקחים ואח"כ נתחרשו א"א להוציא, אלא חרשין מעיקרא,

וא"כ גם הן חרשות מעיקרא - ו'יכנוסו' ולא יחלצו - תיובתא!

לראב"א ור"ח: דוקא נפלה מאחיו פקח,

שספק בקטנה ניח"ל - שתבוא לכלל דיעה, או בחרשת - דגדולה ובת ביאה,

אבל נפלה מאחיו חרש ודאי בחרשת ניחא ליה, דבת מינו היא.

ור"נ א"ל: אפילו מאחיו חרש יש להסתפק.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת יבמות · הדף היומי היום