יבמות דף קי עמוד א

פרק שלושה עשר

א. ויקשה לרב: דקטנה שהגדילה וניסת לאחר - רב: א"צ גט משני,

שמואל: צריכה משני, ותירץ: כשבעל,

וטעם שמואל: שעל דעת קדושין ראשונים בועל,

ואף שנחלקו כבר: קדשה על תנאי וכנסה סתם -

רב: צריכה גט, בביאתו מחל תנאי, שמואל: א"צ, ע"ד קדושין הראשונים בעל

צריכא: רק כאן אמר רב - שאין תנאי, ורק שם אמר שמואל - שיש תנאי.

ב. ויקשה לרב: מעשה שהתקדשה כשקטנה, וגדלה והושיבה על אפריון לחופה, ואחר חטף וקידש, ותלמידי רב לא הצריכו גט משני,

ר"פ: שם קודם היו בועלים ואח"כ מושיבים על אפיריון,

ר' אשי: עשה שלא כהוגן - עשו בו לא כהוגן, והפקיעו קידושיו,

בכספא ניחא, ואף בביאה - עשאוה בעילת זנות.

משמואל ור"א: הלכה כר' אליעזר [מלמדין שתמאן].

נשוי ב' יתומות קטנות, ומת- ביאה וחליצה של אחת פוטרת צרה,

וכן ב' חרשות.

קטנה וחרשת - אין ביאת אחת פוטרת צרה.

גדולה וקטנה - ביאת גדולה פוטרת קטנה, ולא להיפך.

ויקשה מדתנן: חרשת - חליצתה פסולה!

א. מרב: רק ביאתה פוטרת צרה [וחליצה קאי אקטנה].

ב. רבה: כאן חרשת מעיקרא, איך שכנסה יוציאה, ברמיזה מדרבנן,

ושם פקחת ואח"כ נתחרשה נישואיה דאו', ומעכב בה קריאה.

א. הקשהו אביי, דתנן: ב' אחין פקח וחרש, לב' נכריות כמותם,

מת חרש בעל חרשת - פקח בעל פקחת כונס, ואם רצה יוציא,

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת יבמות · הדף היומי היום