יבמות דף קט עמוד א
פרק שלושה עשר
ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות
המגרש את האשה, והחזירה - מותרת ליבם, ר"א: אוסר.
וכן המגרש יתומה שהשיאוה אחיה, והחזירה - כנ"ל.
קטנה שהשיאה אביה ונתגרשה, החזירה - לכו"ע אסורה ליבם.
טעמו של ר' אלעזר
עיפה סבר: הואיל ועמדה עליו שעה אחת באיסור,
והתקשה: תיפטר מחליצה, ותניא 'חולצת'!
א. אלא לאביי: ר"א מסתפק אם מיתה מפלת או נישואין ראשונים.
ב. רבא: מיתה מפלת, אלא שבקיאין בגירושין, ולא בקיאין בחזרה.
ג. ר' אשי: אטו השיאה אביה והחזירה, ומסתבר, מדתני סיפא דפשיטא.
ת"כ דר' אשי: מודים לר"א בקטנה שהשיאה אביה ונתגרשה,
והחזירה - שאסורה לייבם, שגירושיה גמורין ואין חזרתה גמורה,
ודווקא החזירה כשהיא קטנה, אבל כשהיא גדולה, או כשהיא קטנה וגדלה אצלו - מתייבמת, ר"א: חולצת [משמע אטו רישא].
איבעיא ופשט: צרתה מותרת בגדולה, אף לר"א, דל"ג גזירה לגזירה.
והך דר"א: 'היא וצרתה חולצת' - היא חולצת, צרתה אף מתייבמת.
ב' אחין נשואין לב' אחיות קטנות, מת א' - תצא, דאחות אשה.
גדולה וקטנה: מת בעל קטנה - תצא קטנה, דאחות אשה.
מת בעל גדולה - ר"א: מלמדין הקטנה שתמאן,
ר"ג: אם לא מיאנה, תמתין עד שתגדיל ותצא הלזו, דאחות אשה,
ריה"ו: מוציא אשתו בגט לא תמתין דיש זיקה, ואשת אחיו בחליצה.
לר"א מלמדין.. ואף דידבק: בחליצה, הבאת שלום, הפרת נדרים,
ויתרחק: מהמיאון, פקדונות, ערבונות - מיאון דמצוה שאני.
קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת יבמות · הדף היומי היום