יבמות דף קד עמוד ב

פרק שנים עשר

חלצה ורקקה, ולא קראה - חליצתה כשרה.

קראה ורקקה, ולא חלצה - חליצתה פסולה.

חלצה וקראה, ולא רקקה - ר"א: פסולה, ר"ע: כשרה.

ר"א: 'ככה יעשה' - כל שהוא מעשה, מעכב!

ר"ע: 'ככה יעשה לאיש' - כל שהוא מעשה באיש!

חרש שנחלץ, חרשת שחלצה, חולצת לקטן - פסולה.

קטנה שחלצה - תחלוץ משתגדיל, ואם לא חלצה - פסולה.

חלצה בב', או בג' ואחד מהן קרוב או פסול - פסולה,

ר"ש וריוה"ס: מכשירין, מעשה שחלץ בינו לבינה והכשיר ר"ע.

למסקנא, אסיפא: דחרש שנחלץ והחרשת שחלצה.. פסולה,

- וכטעם ר' ינאי: לפי שאינו ב'אמר' ו'אמרה' -

ע"ז רבא: כיון ש'קרייה' מעכבא, אלם ואלמת - חליצתן פסולה.

ורישא שקרייה לא מעכב כר"ז: הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו...

א. אם רקיקה פוסלת על האחין, ב. ואם צריכה לרוק שוב אחר החליצה

לאבוה דשמואל: יבמה שרקקה - תחלוץ, דנפסלה על אחין.

א. כר"א [דמעכב], וכרבי: דב' דברים המתירין - מעלין זה בלא זה,

דתניא: כבשי עצרת מקדשין הלחם בשחיטה:

שחטן לשמן וזרק דמן לשמן - קדש, שחט לא לשמן וזרק לשמן - לא קדש,

שחט לשמן וזרק לא לשמן רבי קדוש ולא קדוש ראבר"ש לא קדוש.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת יבמות · הדף היומי היום