יבמות דף קיח עמוד א

פרק חמשה עשר

אף שתקה לא תנשא, וקמ"ל 'לא מת': שאין אומרים ודאי יודעת שמת, ולקלקל צרתה עושה תמות נפשי עם פלישתים, קמ"ל. ׹

א. ר"א: הרישא [דהאומרת 'מת' תנשא] רק כדעת ר"י ור"ש.

ב. רי"ו: אף כר"מ, ומודה ב'לא מת' שאינה הכחשה [בצרה דוקא].

וסיפא: ... אשה 'מת' ואשה 'לא מת' לא תנשא - והיינו אפי' צרה!

לר"א סתמא כר"מ, אבל לרי"ו קשיא.

היתה הצרה בת ישראל לכהן - ר''ט: תאכל בתרומה,

ר"ע: אסורה לינשא ואסורה מלאכול בתרומה.

'מת בעלי ואח"כ חמי' – תנשא.. וחמותה אסורה,

היתה חמותה בת ישראל לכהן - ר''ט: תאכל, ר"ע: אסורה.

צריכי, רק בקמייתא: אמר ר"ט, שיש לצרה צער הגוף,

ורק בבתרייתא: אמר ר"ע, שאין לה על חמותה אלא מילי.

• משמואל: הלכה כר' טרפון.

ומסייע ממשנתינו: ניתן לי בן.. ומת בעלי ואח"כ בני - לא נאמנת,

וחוששין לדבריה וחולצת ולא מתייבמת - הא לצרה לא חוששין.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת יבמות · הדף היומי היום