יבמות דף קטז עמוד ב

פרק חמשה עשר

אם נאמנות 'עד אחד' - שעשוי להתגלות לא משקר,

או משום - דהיא דייקא, אבל כאן שיש קטטה לא דייקא, תיקו.

א"ל לר"י: לדבריך, פקחת תנשא, שוטה לא?! אלא זו וזו תנשא.

מעשה שבאה לב"ד דר"י, אמרו לה 'ספדי בעלך..' שהם סברו כרבנן.

ב"ה: רק באה מהקציר, באותה מדינה - כמעשה שהיה.

ב"ש: אחת מהקציר, אחת מהזיתים, אחת מהבציר,

ואחת ממדינה למדינה - לא דברו חכמים בקציר אלא בהווה.

חזרו בית הלל להורות כבית שמאי.

טענת ב"ש: לדבריכם, רק קציר חטים, קציר שעורים מנין?

אלא: מעשה בקציר וה"ה כולם בוצר.. - כך גם ממדינה למדינה.

טעם ב"ה: אותה מדינה - שכיחי אינשי, ומפחדת לשקר.

וב"ש: שיירות מצויות.

המעשה שהיה סוף קציר חטין היה, הלכו י' בנ"א לקצור, נשך נחש לא' ומת, והודיעה אשתו לב"ד, ומצאו כדבריה,

באותה שעה: האשה שאמרה 'מת בעלי' - תנשא, ותתייבם.

דתניא: לא ישא מי חטאת.. ויעבירם בירדן בספינה, ולא יעמוד בצד זה של הנהר ויזרוק לצד אחר.. אחד ירדן ואחד שאר נהרות,

רחב"ע: רק בירדן ובספינה - כמעשה, שנמצא כזית מהמת בקרקעיתה.

רבנן אף כב"ה: שם במקום רחוק לא פוחדת, וכאן אין חילוק.

רחב"ע אף כב"ש: שם משום ד'דייקא' - אף במקום רחוק,

וכאן משום מעשה - בשאר נהרות לא היה מעשה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת יבמות · הדף היומי היום