יבמות דף קטו עמוד א

פרק חמשה עשר

אם אומרים 'מה לה לשקר', או שמוחזקת לומר 'בדדמי'?

ומוכיח: עישנו עלינו בית או מערה, מת ונצלתי - לא נאמנת!

ודחה: שם בטוחה שמת, והאמת שיתכן שארע לו נס כמו לה.

ומוכיח: נפלו עלינו גוים או ליסטים, מת ונצלתי - נאמנת!

ודחה: אשה כלי זיינה עליה, והמתינה עד שמת, משא"כ במלחמה גדולה.

מעשה באיש שנשרפה חופתו, צעקה אשה 'בעלי'! ונמצא אדם חרוך ופיסת יד,

לרבא עדיף מ'עישנו': שם לא צעקה 'בעלי'! ועוד, לפנינו אדם חרוך..

אבל לרחב"א: זה גופת מציל, והוא ברח שנתבייש במומו.

אם נאמנות 'עד אחד' - שעשוי להתגלות לא משקר,

או משום - דהיא דייקא, אבל כאן אומרים 'בדדמי'?

ומוכיח, אר"ע: כשירדתי לנהרדעא לעבר השנה, מצאתי נחמיה איש בית דלי, א"ל: 'שמעתי שאין משיאין אשה באר"י ע"פ ע"א רק ריב"ב,

אמור להם משמי: אתם יודעים שהמדינה הזו משובשת בגייסות,

מקובלני מר"ג הזקן שמשיאין ע"פ ע"א'.

ודחה, כוונתו: אי אפשר לי לעזוב אנשי ביתי ולבוא לפני רבנן..

ומוכיח: מעשה בב' ת"ח שטבעו בספינה, והשיאום ע"פ נשים,

אף שמים כמלחמה, ומאה נשים כע"א!

ודחה: העלו גופותיהם ואמרו סימנים דבלא"ה אין היתר במים שאין סוף.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת יבמות · הדף היומי היום