יבמות דף קיט עמוד א

פרק ששה עשר

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

א. האשה שהלך בעלה וצרתה למדה"י, וא"ל 'מת בעליך' -

פרק ששה עשר - האשה בתרא

לא תנשא ולא תתייבם, עד שתדע שמא מעוברת היא צרתה.

היתה לה חמות - לא חוששת,

יצאה מלאה - חוששת, ר' יהושע: לא חוששת.

היא צרתה. חוששים לזאת הצרה, ולא לאחרת.

ג. לא תנשא ולא תתייבם..

ויקשה: ניחא 'לא תתייבם' - שמא מעוברת, אבל 'לא תנשא'? -

הלך אחר רוב נשים שמתעברות ויולדות!

ומתרץ: ר"מ היא שחושש למיעוט,

דלרבנן: הולכים אחר רוב לא רק 'דאיתא קמן' כט' חנויות וסנהדרין,

אלא אפי' 'דליתא קמן' - כדתניא לר"מ קטן וקטנה לא חולצין ומייבמין,

ולרבנן הלך אחר רוב קטנים וקטנות, שאינם סריסים ואילוניות.

ביאור הסיפא לפי זה

ויקשה סיפא: 'היתה לה חמות - לא חוששת'? - הרי רוב נשים מתעברות ויולדות, ומיעוט מפילות - סמוך מיעוט מפילות למחצה נקבות דיולדות - והו"ל זכרים דיולדות מיעוט, ונחשוש!

א. מרב"א: סיפא לא חשש למיעוט - ב'לאו' - שהוחזקה לשוק,

רישא חשש לרוב - אף שהוחזקה לייבום - ד'כרת'.

ב. רבא: אין לחלק בדאורייתא, אלא: רישא 'חזקה' לייבום 'רוב' לשוק,

- וחזקה לא עדיף כרוב - סמוך 'מיעוט' מפילות ל'חזקה',

הו"ל 'פלגא ופלגא' - לא תנשא ולא תתייבם!

סיפא 'חזקה' ו'רוב' לשוק - הו"ל זכרים 'מיעוט דמיעוט' -

ואפי' ר''מ לא חושש.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת יבמות · הדף היומי היום