יבמות דף יג עמוד א

פרק ראשון

ג. אין בנים בלא סימנים, ושמא נשרו, משום צער לידה חיישי' לכו"ע.

ר"י: 'לצרור' ולא 'לצור' - צרות הרבה.

ר"א: צרה שאסורה - דבמקום ערוה, כך צרת צרה - במקום ערוה.

ומשמע אף שכנס הצרה ואח"כ גירש הערווה,

והך דג' אחים, שנים נשואים ב' אחיות ואחד נכרית, גירש אחד מבעלי אחיות אשתו ומת נשוי נכרית, וכנסה המגרש ומת - צרה מותרת,

א. רי"ר: משנתינו סברה מיתה מפלת והיא סברה נשואין ראשונים מפילים.

ב. רבא: זו ואין צריך לומר זו קתני ולא נחלקו.

הטעם שאינה ממאנת כעת ותתייבם צרתה -

אין צ"ל כר"א: שממאנת למאמרו, ולא לזיקתו,

אלא: צרת ערוה שאני, דרב"י: 'מיאנה בבעל מותרת לאביו, מיאנה ביבם אסורה לאביו', שמנפילה נראית 'כלתו' ו'צרת בתו'.

שש עריות חמורות מאלו, שנשואות לאחרים- צרותיהן מותרות:

אמו, אשת אביו, אחות אביו, אחותו מאביו,

אשת אחי אביו, ואשת אחיו מאביו.

ב"ש: מתירין צרות לאחים, וב"ה: אוסרים.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת יבמות · הדף היומי היום