יבמות דף ט עמוד ב

פרק ראשון

ג. 'אשת אחיו שלא בעולמו' דחלקו ר"ש ורבנן,

- משנתינו ב'נולד ואח"כ ייבם' דר"ש מודה.

ד. ודתני ר"ח: שבכל ט"ו עריות שייך דין 'האסורה לזה מותרת לזה, והאסורה לזה מותרת לזה' ששייך בכל אחת מהט"ו שיהיו אחיות

הנשואות לב' אחין, ואחת ערוה ליבם זה ולא לזה, והשניה ליבם זה ולא לזה.

ופירש ר"י: שרק מ'חמותו' ואילך, אבל 'שש דרישא' לא, כיון ד'בתו' שייך רק באונס ולא מיירי בהכי ולא מדבר בכל ו' צדדי 'בתו',

ואביי פירש: אף ב'בתו מאנוסתו' דמיירי באונס, אבל 'אשת אחיו שלא בעולמו' לא דרק לר"ש שייך ולא לרבנן, ובפלוגתא לא מיירי,

ור"ס פירש: אף 'אשת אחיו שלא בעולמו' ששייך לר"ש בו' אחים ב'מת נולד ויבם, מת נולד ויבם' - ובפלוגתא כן מיירי!

ומתרצים: רבי לא ס"ל כללי דר"ח והמשנה לדברי הכל.

ב. רא"ק: רבי ס"ל כללי דר"ח,

ולכך אמר ללוי 'אמו אנוסת אביו' לא שייך בה 'שתי אחיות, האסורה לזה מותרת לזה', שאם יעקב אנס ב' אחיות והוליד מכל אחת

בן - הרי גם השניה אסורה על כל בן משום אחות אמו.

ג. ר"א: א. רבי לא ס"ל כללי דר"ח, ב. ובפלוגתא כן מיירי,

ומ"מ אמר ללוי תדייק שהמשנה ר' יהודה שאסר אנוסת אביו!

דקתני שש עריות חמורות מאלו שנשואות לאחרים: אמו, ואשת אביו..

משמע 'אמו' שלא נשואת אביו אלא אנוסתו, ואסרה לאחין כר"י.

ויקשה שמצאנו לר"י: כשעבר ונשאה - בעבר איסור לא מיירי.

ויקשה שמצאנו: כשיעקב אנס אשת בנו ראובן והוליד בן, מת ראובן ונפלה לפני בנה והיא 'אמו' - באַחְוָה דאיסור לא מיירי.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת יבמות · הדף היומי היום