יבמות דף ז עמוד ב

פרק ראשון

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

דתניא: מצורע ששמיני שלו בער"פ, וראה קרי וטבל, אף שאין טבול יום אחר נכנס - זה נכנס, דעשה עם כרת פסח דוחה עשה בלי כרת טבול יום בהר הבית, ולרי"ו: מהתורה אף עשה אין בו.

ומותר להכניס בהונות לעולא: 'הואיל והותר לצרעתו הותר לקרויו'.

ודחינו: שזה רק כשנשא מת ואח"כ החי, שאיסור אשת אח קדם,

ורק כשנשא מת ומת ואח"כ נשא החי, שהותר אשת אח קודם,

שהרי מודה עולא: בראה קרי ליל שמיני, שאינו מכניס בהונות!

א. אלא למסקנא: 'עליה' הוצרך, כשנשא מת ומת ואח"כ נשא החי,

דהו"א 'הואיל ואישתרי וחל כבר ההיתר אישתרי'.

ב. בהיקש, 'כל אשר יעשה מכל התועבות האלה, ונכרתו',

- הוקשו כולם זל"ז - והייתי מקיש כולם לאשת אח,

קמ"ל 'עליה' לאסור אחות אשה, ומקישים כולם אליה -

א. לחומרא מקשינן, ב. דתרי איסורי מתרי איסורי.

ג. רבא: 'עליה' הוצרך לאסור צרה, אבל ערוה פשיטא שאסורה,

וכוונת הברייתא 'אין לי אלא הן' - משום צרות בלבד.

ודתניא מרבי: 'ולקחה, ויבמה' לאסור צרות ועריות,

- צרות דעריות - חד לאוסרה כשיש מצווה וחד להתירה כשאין מצוה.

ומתני' דייקא: ט"ו נשים פוטרות צרותיהן, ולא פטורות ופוטרות.

ג' הקושיות על עליה

א. ויקשה: גם בלי 'עליה' הייתי אוסר צרה, שהיא גם ל"ת עם כרת,

ותירץ ראב"ב: 'עליה' הוצרך להתיר צרה שלא במקום מצוה,

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת יבמות · הדף היומי היום