יבמות דף ח עמוד ב

פרק ראשון

ב. הקשה רמב"ח: א"כ תתיר גם ערוה עצמה שלא במקום מצוה!

א"ל רבא: 'בחייה' כל שבחייה, ודחינו: שנצרך להתיר לאחר מיתה,

אלא רהב"ת: תרי קראי: 'אשה אל אחותה לא תקח לצרור', ו'לגלות ערותה עליה בחייה' - במקום מצוה שתיהן אסורות ['לצרור'],

שלא במקום מצוה, היא אסורה ['ערותה' - חדא משמע] צרתה מותרת.

ולא להיפך, [דבמצוה צרתה מותרת] – שכך הסברא, וא"כ 'עליה' למה לי.

ג. הקשה ר"א: נדרוש 'עליה' להיתר [שמלמד על 'עליה' דייבום שאפי'

במקום 'אחות אשה' מותרת היא וצרתה]!

ותירץ ר"כ: א"כ 'לגלות ערותה' [חדא] לא מצאנו - דבמקום מצוה שתיהן מותרות מ'עליה', ובלא מצוה שתיהן אסורות מ'לצרור'.

רבי: 'ולקחה' לאסור צרות דעריות, 'ויבמה' במקום ייבום דווקא.

'ולקחה' כשיש שתי לקיחות, מותרות רק כשיכול לקחת איזו שירצה.

ולרבנן: לאסור צרות מ'לצרור לגלות ערותה עליה' נפקא.

ורבי 'לצרור' נצרך: לדר"ש [אחין נשואין אחיות ומתו, פטורות אף מחליצה].

ורבנן 'ולקחה' נצרך: שמגרשה בגט ומחזירה, 'ויבמה' - על כרחה.

ולרבי: גט ומחזירה - מ'לאשה', על כרחה - מ'יבמה יבוא עליה'.

ולרבי: 'לצרור לגלות ערותה עליה' -

לכדתנן: שאין חייבין חטאת בשאר מצוות אלא בדבר שזדונו כרת,

ואין חייבין חטאת בעבודה זרה אלא בדבר שזדונו כרת,

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת יבמות · הדף היומי היום