יבמות דף טו עמוד ב

פרק ראשון

ט. ומוכיח שעשו: כשלמד ראב"צ אצל רי"ו החורני ראהו אוכל פת במלח בשני בצורת, הודיע לאביו ושלח לו זיתים, וסירב שהיו לחים,

הודיע לאביו וא"ל: אמור לו חבית נקובה היתה, שסתמוה שמרים,

שחשדו שנוהג כב"ש, ותנן: חבית של זיתים מגולגלים לב"ש א''צ לנקב, ולב''ה צריך לנקב, ומודים שבניקבה וסתמוה שמרים טהורה,

ואף שתלמיד שמאי היה - ועשו! - כל מעשיו עשה כב"ה.

י. ומוכיח שעשו: ששאלו לריה"ו צרת הבת? - מחלוקת ב"ש וב"ה,

והלכה כמי? - מתיירא אני להכניס ראשי שמא ירוצו גולגלתי!

אבל מעיד אני: על שתי משפחות שבירושלים, שהם בני צרות שנישאו

לשוק, ומהם כהנים גדולים ושמשו ע''ג המזבח ולא מיחו ב"ש,

ומזה שהתיירא - מוכח שעשו כדבריהם!

ואף שסובר 'אין ממזר אלא מחייבי מיתת ב"ד' ולמה מתיירא -

מ"מ הוא פגום לב"ה, ק"ו מאלמנה: שאין איסורה שוה בכל

- בנה פגום, זו שאיסורה שוה בכל - כ"ש שבנה פגום.

וב' שאלות שאלוהו א. צרות עצמם? ב. אם כב"ה, בני צרות [שנישאו לשוק] כב"ה, מה דינם לב"ש? ונפק"מ לולד מחזיר גרושתו לב''ה,

אם אומרים הק"ו מאלמנה או אלמנה שונה שהיא עצמה מתחללת.

וענה א. צרות - מתיירא אני, ב. בני צרות - אני מעיד שכשרים אף לב"ש.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת יבמות · הדף היומי היום