יבמות דף יז עמוד א

פרק שני

ומקומם - חלח חלזון חבור חדייב נהר גוזן גינזק ערי מדי חמדן וחברותיה.

וא"ר יוחנן: כולן לפסול, גויים באו על בנות י' שבטים, והתחתנו בקרובים.

א. אבל לשמואל: בנך מישראלית - קרוי בנך, אבל מהגויה - קרוי בנה,

וזה מצד בני י' שבטים שנשאו גויות, ויקשה: מבנות שבטים שנשאום גויים,

ומתרצים: שבנות אותו דור נבקע רחמם.

ב. א"ד לשמואל: עשאום כגויים אף שיהודים ד'בה' בגדו כי בנים זרים ילדו'.

ר"כ לפני ר"י: ישראל יעשו יו''ט כשתחרב תרמוד, א. ותמוד נחרבה

ב. שניהם אחד, וכשחרב מצד אחד נבנתה מצד שני, ולהיפך.

המנונא ישב לפני עולא והקשה עליו, אמר עולא: כמה הוא גדול אם לא שבא מהרפניא שאינם מיוחסים, נתבייש ר"ה,

פייסו וא"ל מס להיכן אתה משלם - לפום נהרא - א"כ אתה משם.

הרפניא - הר שהכל פונין בו, מי שאין מכיר משפחתו ושבטו.

ועמוקה משאול ד'מיד שאול אפדם' - אבל לפסולם אין תקנה.

פסולי הרפניא משום פסולי מישון, והם משום תרמוד,

והם משום עבדי שלמה.

והיינו דאמרי: איפה גדולה וקטנה כל סוגי פסולים מתגלגלים לשאול, משאול לתרמוד, מתרמוד למישן, ממישן להרפניא.

פרק שני - כיצד

שני אחים ומת אחד מהן, ונולד להן אח, ואח"כ ייבם השני אשת אחיו ומת - הראשונה יוצאה משום אא"ח שלא בעולמו, והשניה משום צרתה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת יבמות · הדף היומי היום