יבמות דף יח עמוד ב

פרק שני

שעל ריב"ב: דשומרת יבם שקדש אחיו אחותה, ימתין עד שיעשה אחיך מעשה יבום או חליצה - אמר שמואל: הלכה כריב"ב ['יש זיקה'].

ב. ר"ז: שנינו בפירוש משמואל: שומרת יבם שמתה אסור באמה זיקה.

וצריכי: 'הלכה כריב"ב' - אף בשנים, 'אסור באמה' - אף לאחר מיתה.

ואח"כ נולד להן אח, ומת - הראשונה יוצאה משום אא"ח שלא בעולמו, והשניה משום צרתה.

עשה בה מאמר ומת - שניה חולצת ולא מתייבמת.

ר"ש אומר: מייבם לאיזו שירצה, או חולץ לאיזו שירצה.

א. רבי אושעיא: ר''ש חולק אף ברישא 'נולד ואח"כ ייבם',

ומוכיח: ששנה 'משנה יתירה' ברישא, שלרבנן א"צ דכ"ש מסיפא 'ייבם ואח"כ נולד' שבהיתר מצאה, ואסרוה,

אלא רישא לר"ש שמתיר גם בזו, וסיפא לרבנן שאוסרים גם בזו.

א. באח אחד שמת ונולד אח, ב. בשנים ולא יבם ולא מת ונולד אח,

טעמו: ב'נולד ואח"כ יבם' ואפי' לא ייבם א. יש זיקה ב. זיקה ככנוסה.

הקשה ריו"ס: הרי ר"ש מסתפק אפי' ב'זיקה ומאמר', אם ככנוסה!

דתנן: ג' אחין נשואין ג' נשים נכריות, מת א', ועשה שני 'מאמר' ומת, חולצות ולא מתייבמות, שממעטים מהפסוק 'זיקת שני יבמין',

אבל לר"ש: מייבם לאיזו שירצה, וחולץ לשניה,

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת יבמות · הדף היומי היום