יבמות דף כ עמוד א

פרק שני

ואף שקיי"ל 'מגרשה בגט ומחזירה' - 'ולקחה' דכאשתו לגמרי,

מסתבר 'שדי היתר אהיתר, ואיסור אאיסור'.

ומודה ר"ש באחותו מאמו שנשאה אחיו מאביו, ואח"כ נולד האח השני ומת - שלאיסור אחותו אין היתר, אבל איסור אא"ח יש היתר.

כלל אמרו ביבמה: איסור ערוה - לא חולצת ולא מתייבמת.

איסור מצוה ואיסור קדושה - חולצת ולא מתייבמת.

אחותה שהיא יבמתה - חולצת או מתייבמת.

'איסור מצוה' - שניות מדברי סופרים,

'איסור קדושה' -אלמנה לכ"ג, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט,

ממזרת ונתינה לישראל, ובת ישראל לנתין וממזר.

כלל או לרבות צרת אילונית שפטורה וכרא"ס.

או רק 'איסור ערוה' ולמעט צרת אילונית ולא כרא"ס.

אחותה של איסור ערוה דאיסור מצוה מדאורייתא חייבת, וזקוקה.

ד'מצוה לשמוע דברי חכמים'.

ר"י מחליף: מצוה - אלמנה לכה"ג וכו', ד'אלה המצות' בסוף תורת כהנים.

קדושה - שניות מד"ס, ד'קדש עצמך במותר לך'.

לא שנא מן הנשואין ולא שנא מן האירוסין -

נשואין - אין עשה דוחה לא תעשה ועשה,

אירוסין - יקשה יבא עשה וידחה לא תעשה!

א. מרב: 'ועלתה יבמתו [מיותר] השערה' יבמה שעולה לחליצה ולא לייבום - זו חייבי לאוין.

ולא חייבי כריתות ד'אם לא יחפוץ.. לקחת ועלתה' - רק העולה לייבום עולה לחליצה ומסתבר שכאן בכריתות שלא תופס קידושין, ולעיל בלאוין.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת יבמות · הדף היומי היום