יבמות דף כא עמוד ב

פרק שני

ג. ד'כלתו' - כלת בתו, שלא אסרוה אלא משום כלת בנו צד דאו'.

אבל כלתו ממש - דאורייתא, וכלת בנו - אסרו כל הדורות.

שמצאנו שגזרו 'גזירה לגזירה'

אם אמו משום אמו, וגזרו אם אביו - כולם 'בית אמא רבתא',

אשת אבי אביו משום אשת אביו, וגזרו אשת אבי אמו - 'בית אבא רבא',

אא"ח אב מהאם משום אא"ח אב מהאב, וגזרו אא"ח אם מהאב - 'בית הדוד', וא"כ יתכן לגזור גם על אא"ח אם מהאם?

ופושט מריב"ש: 'כל שבנקבה ערוה - בזכר גזרו על אשתו' 'שניה'.

ולא בחמותו - אשת חמיו מותרת! בת חמותו - אשת בן חמותו,

בת חמיו - אשת בן חמיו, חורגתו - אשת חורגו,

בת חורגתו - אשת בן חורגו מותרות כולם!

אלא לאא"ח אם מהאם, שבנקבה ערוה אחות אמו - בזכר גזרו על אשתו.

והחילוק שכאן: בקידושין אחד קרוב, ובקודמים: שתי קידושין.

האם גזרו אטו מטה [אא"ח אב מאב, ואחות אב], או שהורחק בדור?

אין להוכיח שלא מופיע: בברייתא ד'שניות' - ששייר גם 'שניות דר"ח'.

אמימר: הכשיר בהם.

וקושיית ר"ה: שב'שניות מר בריה דרבנא' מופיע ט"ז לאיסור,

והיינו - ח' דברייתא, ו' דר"ח, ואלו השנים [דומים וחשובים א'],

ואא"ח אם מהאם [שפשטנו לאיסור].

דחה ר' אשי: שמבד"ר לא חתום על זה [ולא יסמוך לקולא, ה"ה לחומרא].

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת יבמות · הדף היומי היום