יבמות דף יט עמוד ב

פרק שני

ר''ש: ביאה או חליצה של אחת פוטרת צרתה,

חלץ לבעלת מאמר לא נפטרה צרה [מפרש],

ג. כנסה ומת ונולד האח, או נולד אח וכנסה ומת,

פטורות מהחליצה והייבום,

כנסה ונולד לו אח ומת,

לר"מ: פטורות מהחליצה ומהייבום כמו במקרים הקודמים,

לר"ש: הואיל ומצאה הנולד בהיתר, ולא עמדה עליו שעה אחת באיסור - מייבם איזו שירצה, או חולץ לאיזו שירצה.

וחילק בבא ג. - אף שלת"ק הדין שוה שפטורות בשניהם -

לומר שר"ש חולק רק באחרון 'ייבם ואח"כ נולד', ולא בראשונים.

ואריכות לשון 'עמד שני לעשות 'מאמר' ולא הספיק עד שנולד'

עמד - מדעתה, ולא הספיק - אלא בעל כרחה,

ולא כרבי ש'מאמר' קונה ביבמתו בע"כ, שמשוה לביאה דיבמה.

אלא כרבנן שלא קנה, שמשוים לקדושין דעלמא.

ודין 'עשה מאמר ונולד אח, או נולד אח ועשה מאמר, ומת..

שלר"ש: ביאה או חליצה של אחת דהיינו שניה - פוטרת צרתה..'.

קאי רק א'עשה מאמר ואח"כ נולד אח' דבנולד ואח"כ מאמר - היא ערוה [דר"ש הרי מודה בנולד קודם] ופטורה, והשניה חולצת ולא מתייבמת,

וטעם 'חלץ לבעלת מאמר לא נפטרה צרה'.

שצרה 'ודאי', ובעלת מאמר 'ספק', ואין ספק מוציא מידי ודאי.

טעם ר"ש: הואיל ומצאה בהיתר.

טעם רבנן: 'ולקחה לו לאשה ויבמה', עדיין יבום ראשון עליה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת יבמות · הדף היומי היום