יבמות דף כב עמוד א

פרק שני

שלישי שב'בנו' 'בתו' 'בן אשתו' 'בת אשתו' - 'שניה',

רביעי שב'חמיו' 'חמותו' - 'שניה'.

ב'למעלה' החשיב אשתו לדור - שהאיסור מכח אשתו,

וב'למטה' לא החשיבה - שהאיסור לא מכחה [ובן אשתו.. אגב בנו..].

ואין להוכיח מרב: ד' נשים יש הפסק - דקאי על הברייתא.

ואין להוכיח: מ'שלישי' ו'רביעי' - שלישי ואילך רביעי ואילך.

אמר ר"נ: ערוה גזרו שלא יאמרו 'באין מקדושה חמורה לקלה',

אבל שניות לא.

אחין מהאב - מעידין לכתחלה.

אמימר: אפי' מהאם - מעידין לכתחלה.

ושונה מעריות שמוציאין - לכל מסורה, אבל עדות - לב"ד מסורה.

ואחיו הוא לכל דבר, חוץ מאח מהשפחה ומהנכרית.

מי שיש לו בן מכל מקום - פוטר אשת אביו מהיבום,

וחייב על מכתו ועל קללתו, ובנו לכל דבר,

חוץ מבן מהשפחה ומהנכרית.

מכל מקום לרבות: ממזר, שלא תלמד אחוה אחוה מבני יעקב כשרין,

שכיון שבן ממזר לענין יבום פוטר - כמו כן אח ממזר זוקק ליבום.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת יבמות · הדף היומי היום