עבודה זרה דף כז עמוד א

פרק שני

דב"פ מדרב: 'ואתה את בריתי תשמור'; ורי"ו: מי שהוא בכלל המול בכלל ימול.

נפק''מ ערבי וגבנוני מהול למ"ד המול ימול כן, ולמ"ד את בריתי תשמור לא

ויקשה למ"ד שאינו ערל דהתנן: קונם שאני נהנה מן הערלים מותר בערלי ישראל ואסור במולי עכו"ם

ב. אלא ישראל שמתו אחיו מחמת מילה ולא מלוהו,

למ"ד ואתה את בריתי תשמור - יש, למ''ד המול ימול - אין

ויקשה מהך: דקונם שאני נהנה ממולים אסור בערלי ישראל ומותר במולי גויים; היינו כמאן מולים הן

ג. אלא אשה למ"ד ואתה את בריתי תשמור - לא דאשה אינה בת מילה.

ולמ"ד המול ימול יש, דאשה כמי שמולה.

ולמ"ד אשה לא הך ד'ותקח צפורה צר' א. קרי ביה ותקח. והך דותכרות אימא ותכרת שאמרה לאחר שיעשה. ב. היא התחילה ומשה גמרה.

מתרפאין מהן ריפוי ממון, אבל לא ריפוי נפשות.

לר''מ ואין מסתפרין מהן בכל מקום.

וחכ''א: ברה"ר מותר, אבל לא בינו לבינו.

ריפוי ממון- בהמתו ריפוי נפשות- גופו. אף בשאין סכנה כהקזת דם,

ריפוי נפשות לא בשכר דהא אין מתרפאין אפי' בחינם,

ר"ח ממ"ע: אבל אם אמר לו סם פלוני יפה לו, סם פלוני רע לו - מותר,

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת עבודה זרה · הדף היומי היום