עבודה זרה דף לט עמוד א

פרק שני

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

א. וטרית טרופה, וציר שאין בה דגה וכו'.

ר"נ מרב: זו סולתנית, ואסורה? מפני שערבונה עולה עמה.

ת"ר: אין לו עכשיו ועתיד לגדל לאחר זמן, כגון הסולתנית והעפיץ - הרי זה מותר;

יש לו עכשיו ועתיד להשיר בשעה שעולה מן הים, כגון אקונס ואפונס, כטספטייס ואכספטייס ואוטנס - מותר.

אכריז רבי אבהו בקיסרי: קירבי דגים ועוברן ניקחין מכל אדם, חזקתן אינן באים אלא מפלוסא ואספמיא.

כי הא דאמר אביי: האי צחנתא דבב נהרא שריא; משום דאין קרקעית הים שם מגדל דג טמא

ולאו משום דרדיפי מיא או שזה מים מלוחים דמתקימים בשניהם

אמר רבינא: האידנא דשפכי ביה נהר גוזא ונהר גמדא - אסירי.

אמר אביי: האי חמור הים מותר, ושור הים אסור - וסימניך: טמא טהור, טהור טמא.

רב אשי: שפר נונא - שרי, קדש נונא - אסיר, וסימניך: קדש לה'.

א"ד: קבר נונא - אסור, וסימניך: קברי עכו"ם.

ר"ע הגיע לגינזק, הביאו לפניו דג הדומה לחיפושית כיסהו בסל ופירכס וראו קשקשים ממנו והתירו

• רב אשי: הגיע לטמדוריא, הביאו לפני דג שדמה לצלופח העמידו נגד השמש וראה בו קשקשים דקים והתירו

• רב אשי הגיע לאותו מקום והביאו לו דג הדומה לשפרנון [מין טהור] כיסהו בכלי לבן וראה בו קשקשים והתירו.

רבב"ח הגיע לאקרא דאגמא, הגישו לו דגים כבושים ושמע לאחד שקורא לזה 'באטי'[מין טמא] אמר ש"מ דג טמא יש בזה ולא אכל מזה, ובבוקר עיין בזה וראה בזה דבר טמא קרא על עצמו 'לא יאונה לצדיק כל און'.

ב. והקורט של חילתית.

משום דמפסקי ליה בסכין; אע"ג דנותן טעם לפגם מותר, אגב חריפות דחילתית – ממתקו השמנונית והו"ל כנותן טעם לשבח ואסור.

עבדו של ר' לוי היה מוכר חילתית וכשנפטר ר' לוי באו לפני רי"ו מהו לקנות ממנו א"ל עבדו של חבר כחבר

רהב"מ קנה תכלת מאנשי בית ר"ע חסידא, בא לפני ר' יוסף ולא היה בידו פגע בו חנן חייטא א"ל: יוסף עניא מנא ליה? אצלי היה המעשה שקניתי תכלת מאנשי הבית של רבנאה אחי רחב"א ובאתי לפני ר"מ ולא היה בידו,

ולפני ר"י מהגרוניא ואמר לי: נפלת ליד, הכי אמר שמואל: אשת חבר הרי היא כחבר.

דת"ר: אשת חבר הרי היא כחבר, עבדו של חבר הרי הוא כחבר, חבר שמת - אשתו ובניו ובני ביתו הרי הן בחזקתן עד שיחשדו; וכן חצר שמוכרין בה תכלת, הרי היא בחזקתה עד שתיפסל.

ת"ר: אשת עם הארץ שנשאת לחבר, וכן בתו של עם הארץ שנשאת לחבר, וכן עבדו של עם הארץ שנמכר לחבר - כולן צריכין לקבל דברי חברות;

אבל אשת חבר שנשאת לעם הארץ, וכן בתו של חבר שנשאת לעם הארץ, וכן עבדו של חבר שנמכר לעם הארץ

לר"מ - אינן צריכין לקבל דברי חברות לכתחלה,

ר' יהודה: אף הן צריכין לקבל דברי חברות לכתחלה.

וכן היה רשב"א אומר: מעשה באשה אחת שנשאת לחבר, והיתה קושרת לו תפילין על ידו, נשאת למוכס, והיתה קושרת לו קשרי מוכס על ידו.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת עבודה זרה · הדף היומי היום