עבודה זרה דף לו עמוד ב

פרק שני

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

פיתן ושמנן, יינן ובנותיהן, כולן מי''ח דבר הן.

– רנב"י: בנותיהן גזרו על בנותיהן נידות מעריסותן.

וגניבא מדרב: כולן משום עכו"ם דארי"צ: גזרו על פיתן ושמנן משום יינן, ועל יינן משום בנותיהן, ועל בנותיהן משום דבר אחר, ועל דבר אחר משום ד"א.

בנותיהן – היינו גזרו אייחוד דעכו"ם ואפי' בצנעא

ולאו אשאר אומות, דאז' אומות דאורייתא היא 'לא תתחתן בם',

דלרשב'י 'כי יסיר את בנך מאחרי' - לרבות כל המסירות,

ולא שגזרו אפי' דרך אישות ולא רק דרך זנות.

דזנות גזרו כבר בב"ד של שם מד'ויאמר יהודה הוציאוה ותשרף'

ולא דגזרו: אפי' ישראל הבא על הגויה [ולא רק גוי הבא על ישראלית שנמשכת אחריו] -דמדאורייתא דקנאין פוגעין בו בפרהסיא וכמעשה שהיה והם גזרו אפי' בצינעא, ואפי' ייחוד דגויה

דבביאה ממש כבר ב"ד חשמונאי גזרו: דישראל הבא על הגוי חייב משום נשג"א ולרבין: משום נשג"ז

דב"ד של דוד גזרו על ייחוד בת ישראל פנויה על נשואה הוא מדאורייתא

דרשב"י: 'כי יסיתך אחיך בן אמך' בן מתייחד עם אמו, ואין אחר מתייחד עם כל עריות שבתורה

- ארנב"י על ד"א משום ד"א: גזרו על תינוק גוי שיטמא בזיבה, שלא יהא תינוק ישראל רגיל אצלו במשכב זכור;

דא"ר זירא: ששלח לשאול מרבי: תינוק גוי מאימתי מטמא בזיבה? וא''ל: בן יומו

ור''ח א''ל: בן ט' שנים ויום, וכשאמ''ז לפני רבי, א''ל: הנח דברי ואחוז דברי ר"ח- הואיל וראוי לביאה מטמא גם בזיבה

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת עבודה זרה · הדף היומי היום