עבודה זרה דף לה עמוד ב
פרק שני
ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות
ד. רממדראב"א: מפני שמחליקין פניה בשומן חזיר.
ה.ר"ח: מפני שמעמידין אותה בחומץ.
ו .רנב"י: מפני שמעמידין אותה בשרף הערלה. וכר"א דמפני שהוא פירי
ואפי' כר' יהושע דווקא שם חלק ר' יהושע אר"א בשרף העץ אבל בשרף הפרי מודה לר"א.
והיינו דתנן א"ר יהושע: שמעתי בפירוש, שהמעמיד בשרף העלין ובשרף העיקרין - מותר, בשרף הפגין - אסור, מפני שהוא פירי.
בין לר"ח ובין לרנב"י - תתסר בהנאה! קשיא.
דרש רנבדר"ח: 'לריח שמניך טובים' למה ת"ח דומה? לצלוחית של פלייטין, מגולה ריחה נודף, מכוסה אין ריחה נודף;
ועוד, דברים שמכוסין ממנו מתגלין לו, ד'עלמות אהבוך', קרי ביה עלומות;
ועוד שמלאך המות אוהבו, שנא': 'עלמות אהבוך', קרי ביה על מות;
ועוד שנוחל שני עולמות, עוה"ז ועוה"ב, 'עלמות', קרי ביה עולמות.
ואלו דברים של עובדי כוכבים אסורין ואין איסורן איסור הנאה:
חלב שחלבו עכו"ם ואין ישראל רואהו, והפת והשמן שלהן.
רבי ובית דינו התירו השמן.
והשלקות, וכבשין שדרכן לתת לתוכן יין וחומץ, וטרית טרופה, וציר שאין בה דגה כלבית שוטטת בו, והחילק, וקורט של חלתית, ומלח שלקונדית
- הרי אלו אסורין ואין איסורן איסור הנאה.
חלב חיישי למאכל
ולא לאיחלופי דטהור הוא לבן וטמא ירוק, ולא שעירבוהו דאפשר להעמידו בקיבה דטמא אינו עומד אפי' לגבינה
וא"א לקחת מזה מעט ולהעמידו - כיון דבטהור גם יש חלק שלא עומד א"א לדעת בוודאות
ואב"א: אפי' תימא דבעי לגבינה, יש מן הטמא שישאר בגומות.
ד. והפת.
ר"כ מרי"ו: פת לא הותרה בב"ד.
ויש שהתירו – ר"ד: פעם אחת יצא רבי לשדה והביא עכו"ם לפניו פת פורני מאפה סאה, אמר רבי: כמה נאה פת זו, מה ראו חכמים לאוסרה בשדה והעם טעה לחשוב שרבי התיר הפת.
רשב"י: לא כך היה מעשה, אלא אמרו: פעם אחת הלך רבי למקום אחד וראה פת דחוק לתלמידים, אמר רבי: אין כאן פלטר? והעם טעה לסבור שרבי התיר פלטר עכו"ם והוא התכוון פלטר ישראל
א"ר חלבו: אפילו למ"ד פלטר עכו"ם, ה"מ בדליכא פלטר ישראל, אבל במקום דאיכא פלטר ישראל לא.
ולרי"ו: אפי' למ"ד פלטר עכו"ם, ה"מ בשדה, אבל בעיר לא, משום חתנות.
רבא לא תהיו עם איבו שאוכל לחם עכו"ם אכל פת בעהב במצרי השדות
ה. והשמן שלהן.
קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת עבודה זרה · הדף היומי היום